יחזקאלי ואונגר משיח: חשיבה רשתית – ראיית העולם כרשת…

תקציר: חשיבה רשתית (Networks Thinking) היא פרדיגמה חדשה של חשיבה, הרואה את המערכת כרשת, הכפופה לחוקים ולהיגיון של רשתות מורכבות... בתחום הארגוני כוללת חשיבה רשתית את האלמנטים הבאים: (1) ראיית הארגון כרשת והבנת הדינמיקה הארגונית; (2) שפה חדשה של ניהול: הרשת הארגונית: עוצמה, צווארי בקבוק, נתקיםשיתוף פעולה (שת"פ), קליקות, חסמים ארגוניים, קשרים חסרים/נדרשים; (3) ראיה שונה של אתגרים: הסתכלות אחרת על יחסים בין אישיים בארגון ועל היכולת לייצר שיתופי פעולה נכונים; ו- (4) הבנה כיצד מתקבלות החלטות ואיך להשפיע עליהן...

[בתמונה: רשת ארגונית. עובד במערכת לניתוח רשתות ארגוניות EFRON, חברת 'ייצור ידע']

[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

תודה מקרב לב לד"ר אלי מירון, על התיקונים למאמר

המאמר עודכן ב- 16 בנובמבר 2020

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

*  *  *

חשיבה רשתית (Networks Thinking) היא פרדיגמה חדשה של חשיבה, הרואה את המערכת כרשת, הכפופה לחוקים ולהיגיון של רשתות מורכבות.

בתחום הארגוני כוללת חשיבה רשתית את האלמנטים הבאים:

חשיבה רשתית מחפשת להבין את הדינמיקה האמתית של הרשת, ולא לפשט אותה. ניתן לראות זאת, למשל, בהבדל שבין תרשים ארגוני קלאסי ('תרשים עץ') לרשת: בתרשים למטה מוצג תרשים עץ קלאסי, המהווה הפשטה של מבנה אמתי של ארגון: על פי התרשים, בארגון 13 עובדים, המחוברים ב-  12 קשרי היררכיה.

[להרחבת המושג: 'פרדיגמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'ארגון', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'רשת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'צוואר בקבוק', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'נתק', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שיתוף פעולה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'קליקה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'קשרי עבודה נדרשים / חסרים, לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'קשרי היררכיה', לחצו כאן]

אבל התרשים הזה רחוק מאוד מן המציאות...

בפועל, המצב דומה יותר לתרשים שלמטה, שבו כמות קשרי הגומלין בארגון יכולה להגיע עד 78 קשרי הגומלין דו כיווניים [2/(n(n-1] או 156 קשרי הגומלין חד כיווניים [(n(n-1], שמתחלקים לקשרי היררכיה ולקשרי עבודה (Easley & Kleinberg, 2010), שהם קשרים עבים בהרבה ומאפשרים, לא רק תעבורה בכיוון מעלה-מטה (Top Down), אלא גם היזון חוזר (משוב, Feedback), מלמטה למעלה (Bottom Up):

[להרחבה בנושא: 'קשרי גומלין', לחצו כאן] [להרחבה בנושא קשרי עבודה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: משוב - היזון חוזר, לחצו כאן]

חשיבה רשתית ארגונית מבינה כי רשת היא דינאמית ומשתנה כל העת, וכי רשתות נוטות להתמרכז (משמע, להתכנס אל מרכזי עוצמה בודדים יותר ויותר). על כן, היא מחייבת אופטימיזציה או מיטוב (Optimization) תקופתיים של המבנה הארגוני. משמע,  הבאת קשרי הגומלין שבין מרכיביו למצב אופטימלי, בדרך של השלמה ועיבוי של קשרים, שחסרים לאופטימיזציה.

[להרחבה בנושא אופטימיזציה של קשרי גומלין, לחצו כאן]

המחשה: איתור תלמידים מתעללים וילדים מנותקים דרך חשיבה רשתית

עובד / מנהל יכול לפתח חשיבה רשתית בכל תחום של חיינו. ההמחשה הטובה ביותר, לטעמי, מצויה בסרטון שלמטה:

מורה למתמטיקה - בשם קטי פיט - מצאה - דרך חשיבה רשתית - פתרון לבעיית ההתעללויות בילדים חלשים בבית הספר: כל יום שישי מתבקשים התלמידים להגיש דף, ועליו ארבעה שמות של תלמידים לידם הם מבקשים לשבת בשבוע הקרוב. עליהם גם לציין שם של תלמיד שהיה חבר טוב בשבוע שעבר. התלמידים מגישים את תשובותיהם למורה באופן פרטי. בסוף יום הלימודים פורסת המורה את הפתקים לפניה, ומחפשת בהם תבניות / דפוסים חוזרים:

  • למשל: מי לא מקבל בקשות של תלמידים לשבת לידו?
  • למי היו הרבה חברים בשבוע הקודם ואף אחד השבוע (חרמות...)?

הסיבה שהמורה מבקשת את הפתקים איננה כדי לעשות סידור ישיבה חדש, ולא בשביל למצוא את "החבר הטוב ביותר של השבוע", אלא כדי לזהות, מיהם הילדים הבודדים והמנותקים, שמתקשים ליצור קשר עם אחרים. היא גם יודעת להבדיל בין הילדים שמתעללים לבין קרבנותיהם; וכך, להקדיש תשומת לב מיוחדת לתלמידים הבודדים, ולוודא שגם המתעללים מקבלים את הטיפול הדרוש להם:

[להרחבה בנושא: תבניות/דפוסים חוזרים, לחצו כאן]

[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

מקורות והעשרה