פנחס יחזקאלי: מטרות המלחמה, שמגדירות את הניצחון

תקציר: מטרות המלחמה (War Aims) הן המטרות המדיניות, שהשגתן היא העילה למלחמה, או מטרות צבאיות, הנגזרות ממטרות המלחמה המדיניות, והמגדירות את ההישגים הצבאיים והאסטרטגיים הנדרשים. הישגים אלה הם התנאים הצבאיים, שצריכים להיווצר בסיום המלחמה, כדי שישמשו בסיס לקידום מטרותיה המדיניות (אג"ם-תוה"ד, 1998, ע' 324).

[בתמונה: הצלם ג'ו רוזנטל צילם במלחמת העולם השנייה, בקרבות נגד יפן, חמישה חיילים אמריקנים מניפים את דגל ארצות הברית בראש הר סוריבאצ'י, בתצלום שנודע בשם "הנפת הדגל באיוו ג'ימה", שהפך בציבור האמריקני לתמונת הסמל של הקרב ושל הניצחון האמריקני במלחמה, ולאחת התמונות המפורסמות ביותר מאותה תקופה. התמונה מובאת בשימוש הוגן]

[לקובץ מושגי היסוד של הביטחון הלאומי, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'חרבות ברזל', לחצו כאן]

עודכן ב- 22 מרץ 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה.

שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מטרות המלחמה (War Aims) הן המטרות המדיניות, שהשגתן היא העילה למלחמה, או מטרות צבאיות, הנגזרות ממטרות המלחמה המדיניות, והמגדירות את ההישגים הצבאיים והאסטרטגיים הנדרשים. הישגים אלה הם התנאים הצבאיים, שצריכים להיווצר בסיום המלחמה, כדי שישמשו בסיס לקידום מטרותיה המדיניות (אג"ם-תוה"ד, 1998, ע' 324).

מטרות המלחמה המורדות לדרג המבצע על ידי הדרג המדיני, מכונות דירקטיבה. הן נגזרות מהמטרות הלאומיות, ונקבעות על ידי ההנהגה המדינית. המטרות הללו נגזרות מהאינטרסים הלאומיים הבסיסיים.

מטרות מלחמה חייבות להיות גמישות 

אמנות המערכה הרוסית מלמדת אותנו, שמרגע שמלחמה נפתחת המציאות כולה הולכת ומשתנה, ומשתנים גם התנאים בהם הוגדרו מטרות המלחמה. מי שנצמד למטרות המלחמה למרות ההשתנות המקיפה, עלול להוביל לתבוסה אסטרטגית. מלחמה קצרה כמו מלחמת ששת הימים, יכולה להסתיים בטרם התבקש מישהו להתבונן שנית במטרות המלחמה. לא כך במלחמה ארוכה.

זה קרה לישראל, למשל, בשנים של הלחימה ברצועת הביטחון בלבנון. זה קורה לה עתה גם במלחמת חרבות ברזל. המטרות הללו הן הוגדרו היטב בקבינט ביציאה למתקפה לרצועת עזה בשלהי אוקטובר 2023, במחויבות  לפירוק שלטון החמאס וכוחו הצבאי ולהשבת החטופים. אולם לאחר למעלה מחמישה חודשי לחימה בכל הזירות, נוצרה מציאות חדשה. התהוו מכשולים וסיכונים חדשים וגם הזדמנויות חדשות שבחלקם המשמעותי לא היו  ניתנים לחיזוי מראש.

כותב על כך האלוף גרשון הכהן: מטרת המלחמה עכשיו לנוכח אתגרי ההגנה על יסודות הריבונות הישראלית, היא לצאת מהמלחמה עם חיזוק יכולתה של מדינת ישראל להתנהלות עצמאית גם מול כל הלחצים הבינלאומיים. בהקשר הזה שאלת רפיח  והדרך אל סיום המלחמה צריכות להיבחן ביחס למטרה העליונה של המשך קיום מדינת ישראל, בעצמאות ובקוממיות.

[בתמונה: חיילי גולני במבנה המועצה המחוקקת של חמאס. מטרות המלחמה שמגדירות את הניצחון בזירה הדרומית במלחמת חרבות ברזל, היא מיטוט חמאס כישות לאומית והשבת החטופים. התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: חיילי גולני במבנה המועצה המחוקקת של חמאס. מטרות המלחמה שמגדירות את הניצחון בזירה הדרומית במלחמת חרבות ברזל, היא (בינתיים) מיטוט חמאס כישות לאומית והשבת החטופים. התמונה היא צילום מסך]

 במקרים רבים, מטרות המלחמה (הדירקטיבות) שניתנות לדרג המבצע הן עמומות

קברניטים - מסיבות שונות - נוטים, פעמים רבות, לעמעם את הדירקטיבות שהם מורידים לדרג המבצע:

  • כדי לעמעם את כוונותיהם מול היריב;
  • כדי להקטין התנגדויות מבית;
  • בדרך כלל, נוטה הדרג המדיני במדינות דמוקרטיות לעמעם את מטרות המלחמה המוצהרות, על מנת שבמידה ולא יושגו, לא ישלם על כך מחיר פוליטי.

מלחמת חרבות ברזל שונה במובן זה. הדרג המדיני הגדיר לדרג הצבאי מטרות ברורות (אם כי סותרות): מיטוט חמאס כישות לאומית והשבת החטופים [למאמר: 'דירקטיבה היא בדרך כלל עמומה. לא הפעם!', לחצו כאן].

[בתמונה: הווריאציה המצרית לתמונת איוו ג'ימה (ראו למעלה). כשם שקברניטים מזוהים עם נצחונות, הם עלולים להיות מזוהים גם עם כשלונות. עמעום מטרות המלחמה עשוי להקל במקרים כאלה...מקור התמונה: התקשורת המצרית]

כשכבר ניתנות דירקטיבות, קיים פער בין המטרות שנקבעות ע"י ההנהגה המדינית, ל'תרגום' הצבאי שניתן להן

תא"ל דוביק תמרי (ראו תמונה למטה) מציין, כי הניסיון הישראלי מאז מלחמת העצמאות, וגם במהלכה, מלמד על פער גדול מאד בין המטרות שקבעה הממשלה לבין אלה שניסח המטכ"ל בעקבותיהן ולחם לממשן. הדוגמה הבולטת ביותר היא מלחמת ששת הימים. הממשלה הורתה לצה"ל "להסיר את טבעת החנק מעל צוואר מדינת ישראל". הממשלה לא אמרה מילה וחצי מילה, כמה שטחים יש לכבוש לשם כך. "טבעת החנק" הוסרה ביום הראשון ע"י חיל האוויר. הממשלה לא הורתה לכבוש את כל סיני, לא את ירושלים ואת הגדה המערבית, גם לא את רמת הגולן (תמרי, ללא תאריך). [בתמונה: תא"ל במיל' ד"ר דוביק תמרי - הניסיון הישראלי מאז מלחמת העצמאות, וגם במהלכה, מלמד על פער גדול מאד בין המטרות שקבעה הממשלה לבין אלה שניסח המטכ"ל בעקבותיהן ולחם לממשן]

[בתמונה: תא"ל במיל' ד"ר דוביק תמרי - הניסיון הישראלי מאז מלחמת העצמאות, וגם במהלכה, מלמד על פער גדול מאד בין המטרות שקבעה הממשלה לבין אלה שניסח המטכ"ל בעקבותיהן ולחם לממשן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

[לקובץ מושגי היסוד של הביטחון הלאומי, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'חרבות ברזל', לחצו כאן]

נושאים להעמקה

[שחזור תצלומו המפורסם ביותר של הצלם הצבאי הרוסי, יבגני חאלדיי: שחזור האירוע שבו חיילי הצבא האדום מניפים את הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג הגרמני, עובדה שסימלה את השגת מטרות המלחמה של בעלות הברית - כניעה גרמנית ללא תנאי]

מקורות והעשרה