פנחס יחזקאלי: שיטור שוויוני – שוויוניות באכיפה

תקציר: 'שיטור שוויוני' או 'שוויוניות באכיפה' (Equality in Policing) הוא מרכיב אחד במה שמכונה הוגנות באכיפה (Equitable Policing וגם: Fair Enforcement); ושניהם מהווים מושגי יסוד בעקרונות של שיטור בחברה דמוקרטית; ושיטור בחברה רב תרבותית. משמעותו של המושג היא, ששירותי המשטרה מסופקים לכל מגזרי החברה באופן שווה; ושהחוק נאכף על ידי המשטרה באופן שוויוני על כל מרכיבי החברה, ללא קיפוח או אפליה. 

[קפטן ריי לואיס, קצין בגמלאות ממשטרת פילדלפיה ארצות הברית, מפגין נגד המשטרה בשל סוגיות של אי הוגנות באכיפה: "לא אשב בחיבוק ידיים, בעוד מערכת אכיפת החוק מוכוונת רק כנגד והעניים ומשוללי הזכויות, בעוד העשירים נשארים חסינים בפניה (I will not idly stand by, while law enforcement is administrated only to the poor and disenfranchised, while the rich flaunt their immunity) לחצו כאן למאמר נפרד בסוגיה זו]

[לאוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]  [לאוסף המאמרים על מאבק השחורים בארצות הברית, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 28 ביולי 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

משטרה בחברה דמוקרטית אינה יכולה לתפקד באפקטיביות ללא אמון הציבור במשטרה ושיתוף הפעולה מצד חלק גדול מן הציבור.

אלה יושגו כאשר תהיה למשטרה לגיטימציה  בקרב הציבור אותו היא אוכפת. על כן, היא מחויבת, בין היתר, בשיטור שוויוני (Equality in Policing): היא אמורה לשאוף לספק לכולם שירות טוב ושווה לכל נפש.

'שיטור שוויוני' הוא מרכיב אחד במה שמכונה הוגנות באכיפה (Equitable Policing וגם: Fair Enforcement); ושניהם מהווים מושגי יסוד בעקרונות של שיטור בחברה דמוקרטית; ושיטור בחברה רב תרבותית.

משמעותו של המושג 'שיטור שוויוני' או 'שוויוניות באכיפה' (Equality in Policing) הוא, ששירותי המשטרה מסופקים לכל מגזרי החברה באופן שווה; ושהחוק נאכף על ידי המשטרה באופן שוויוני על כל מרכיבי החברה, ללא קיפוח או אפליה. 

[להרחבה בנושא 'שיטור בחברה דמוקרטית, לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'שיטור בחברה רב תרבותית', לחצו כאן]

שוטרת בחתונת גור

[בתמונה: שוטרות במשטרת ישראל מכבדות מעמד של חתונה בחסידות גור ולובשות חצאיות ארוכות; הועלה לפייסבוק במאי 2015. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

הוגנות באכיפה נובעת מהעקרונות, השביעי והשמיני בתשעת העקרונות של רוברט פיל, שהיוו את המסד למשטרת לונדון 1829: "7. לקיים בכל עת מערכת יחסים עם הציבור המעניקה מציאות למסורת ההיסטורית לפיה, המשטרה היא הציבור וכי הציבור הוא המשטרה, והמשטרה היא רק חלק מהציבור, שמשלמים לו כדי שיקדיש תשומת לב מלאה לתפקידים אשר מוטלים על כל אזרח באינטרסים של רווחת הקהילה והקיום." (משמע, המשטרה היא חלק מהציבור, ותפקידיה הם בעצם תפקידיו. התשלום שהם מקבלים הוא רק כדי שיקדישו את מלוא תשומת ליבם למה שכל אזרח צריך לעשות!). "8. להכיר תמיד בצורך בהקפדה על תפקידי המשטרה, כמות שהם; ולהימנע מכל פעולה שעלולה לגרום למישהו לסבור, שהיא נוטלת לעצמה תפקידים לא לה, כמו שיפוט והענשה." (משמע, הוגנות באכיפה כערך עליון. המשטרה איננה שופט ואיננה תליין; והוא צריכה להיצמד לתפקידיה, ולא לחרוג מהם בלחצו של מישהו).

[להרחבה בנושא 'לגיטימציה', לחצו כאן] [להרחבה על אמון הציבור במשטרה, לחצו כאן] [להרחבה על הוגנות באכיפה, לחצו כאן] [לסקירת 9 העקרונות של רוברט פיל, לחצו כאן]

[מקור התמונה המקורית: טוויטר. הכרזה: ייצור ידע]

המושג ההופכי: אי-שוויוניות באכיפה

המושג ההופכי לשיטור שוויוני (Equality in Policing) הוא אי-שוויוניות באכיפה (Inequality in Policing). מושגים רלוונטיים בתחום זה הם שיטור יתר ושיטור חסר:

  • שיטור יתר (Over-Policing): הנטייה של משטרות לבצע אכיפת יתר בקרב אוכלוסיות מיעוטים.
  • שיטור חסר (Lack of Policing): נטייה של משטרות להזניח את המיעוטים ואת צורכיהם, בדרך של הקצאת מעט משאבים - ביחס לאוכלוסיה ה"רגילה" - לשיטור באזורי מיעוטים, אשר בדרך כלל, הן גם שכונות עוני.

[להרחבה על הוגנות באכיפה, לחצו כאן] [להרחבה על שיטור יתר, לחצו כאן]  [להרחבה על שיטור חסר, לחצו כאן]

Lack of policing

[בתמונה: שיטור חסר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

שיטור שוויוני הוא מצב סובייקטיבי וערך אוטופי...

'שיטור שוויוני' איננו מושג אובייקטיבי. הוא מצב סובייקטיבי, נתפס. הכל בעיני המתבונן. לעתים המשטרה מאמינה שהשירות שהיא מספקת שוויוני, אולם מגזרים מסוימים בחברה מרגישים אחרת...

לכן הוא ערך אוטופי, שבמידה רבה איננו בר השגה, אבל צריך לשאוף אליו, ככל שניתן. בשל מבנה המשטרה המודרנית ודרכי פעולתה, היא סובלת באופן כרוני במגזרים של מיעוטים, מהגרים ואוכלוסיות חלשות משיטור יתר במגזרים מסוימים בתחום האכיפה; ומשיטור חסר בעיקר בשירות.

כלים ליצירת תחושת שוויוניות באכיפה, בקרב קבוצת הרוב

קיימים שני כלים חשובים ליצירת תחושת שוויוניות באכיפה, בקרב קבוצת הרוב:

אחריותיות משטרתית (Police Accountability)

ניהול עבודת משטרה באופן אפקטיבי, וגם יעיל במידת האפשר, תוך קבלת אחריות אישית ומקצועית, ומתן דין וחשבון שוטף - מתוך פתיחות מקסימלית - למפקדים, לגורם הפוליטי הממונה, לגורמי בקרה ציבוריים ולציבור הרחב. היא רלוונטית לשוטר הבודד, כמו גם למפקדי המשטרה ולארגון עצמו. משמעות הדברים היא, שמפקד המשטרה נושא באחריות של דיווח לציבור ועדכונו השוטף.

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

[להרחבה על אחריותיות משטרתית, לחצו כאן]

שקיפות משטרתית (Police Transparency)

שקיפות משטרתית (Police Transparency) משמעה, התנהלות פתוחה מבחינה ארגונית ו/או ציבורית, כשהארגון מאפשר גישה חופשית לעובדים / לאזרחים (הכל לפי עומק השקיפות) למאגרי המידע שלו: מלוחות הזמנים של בכיריו ותלושי ההשתכרות שלהם, ועד לפרוטוקולים, לסטטיסטיקות, לתקנות ולחוקים, למזכרים, ולדרכי פעולה.

מטרת השקיפות לשחרר את הארגון מחשדות להתנהלות לא כשרה. כך למשל, עמותות רבות מפרסמות את הדו"חות הפיננסיים שלהן, על מנת להגביר את אמון התורמים בהן. השקיפות גם מאפשרת ליותר אנשים להיחשף להתנהלות הארגון, ובכך היא מאפשרת יותר ביקורת בונה.

שקיפות משטרתית היא גם אמצעי למאבק בשחיתות המשטרתית, ולשמירה על אמינותם של בכירי המשטרה. כאשר המשטרה פתוחה, במידת האפשר, לתקשורת; כאשר הסטטיסטיקה הפלילית מדווחת בזמן, עם הפרשנות הנכונה; כאשר התקציב זמין לקריאה על ידי הציבור, כאשר נהלים, חוקים, תקנות והחלטות - כולל פסקי דין בבית הדין למשמעת - פתוחים לדיון ציבורי, המשטרה נתפסת כשקופה, וקטנים הסיכויים לניצול לרעה של סמכויותיה.

[להרחבת המושג 'שקיפות משטרתית', לחצו כאן]

[למקור התמונה, לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]  [לאוסף המאמרים על מאבק השחורים בארצות הברית, לחצו כאן]

מקורות והעשרה