שיטור בחברה רב תרבותית: אתגר כמעט בלתי אפשרי!

תקציר: בשל נטייתן הטבעית של משטרות, כולל משטרות בעולם המערבי להפלות מיעוטים ומהגרים (משטרות מייצגות את המצב הקיים ומגנות עליו), התפתחה תורה שלמה במדעי המשטרה בתחום של שיטור בחברה רב תרבותית (Policing a Multicultural Society). תורה זו התפתחה בעיקר בקנדה ובאוסטרליה, שם מתבססת מדיניות הממשלה מאז שנות השבעים של המאה הקודמת, על נרמול המציאות הרב תרבותית, הן בזהות הלאומית והן באספקת השירותים הציבוריים...

שיטור בחברה רב תרבותית[בתמונה: אירופה משנה את פניה ואת אתגרי השיטור בתוכה... התמונה מן התקשורת הערבית]

[לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בשל נטייתן הטבעית של משטרות, כולל משטרות בעולם המערבי להפלות מיעוטים ומהגרים (משטרות מייצגות את המצב הקיים ומגנות עליו), התפתחה תורה שלמה במדעי המשטרה בתחום של שיטור בחברה רב תרבותית (Policing a Multicultural Society).

תורה זו התפתחה בעיקר בקנדה ובאוסטרליה, שם מתבססת מדיניות הממשלה מאז שנות השבעים של המאה הקודמת, על נרמול המציאות הרב תרבותית, הן בזהות הלאומית והן באספקת השירותים הציבוריים.

גישה זו, שמנחה כיום מספר משטרות באיחוד האירופי, ומוצאת את ביטויה במסמך עקרונות משנת 1996, הקרוי אמנת רוטרדם לשיטור חברות מולטי אתניות (ראה דף ויקי נפרד) (Casey, 2000).

[להרחבת המושג: 'רב תרבותיות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'אמנת רוטרדם', לחצו כאן]

שוטרת בחתונת גור

[בתמונה: שוטרות במשטרת ישראל מכבדות מעמד של חתונה בחסידות גור ולובשות חצאיות ארוכות; הועלה לפייסבוק במאי 2015. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

הרלוונטיות של סוגיה זו גדלה והולכת, ולו משום שמרבית החברות בעולם הפכו בשנים האחרונות לחברות הרב תרבותיות, פועל יוצא של הגלובליזציה וגלי ההגירה הגוברים מאסיה ומאפריקה למדינות המערב.

בישראל סוגיה זו רלוונטית מאוד בצורך של השיטור להתמודד עם המגזר הערבי, המגזר החרדי, עולי אתיופיה ורוסיה, האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון, וכדומה.

השאלה המרכזית ביחסיה של המדינה עם המיעוטים החיים בקרבה היא, האם המדינה מקבלת בברכה את השוני או רואה בו איום לשליטה, להומוגניות התרבותית ולרווחה הכלכלית של קבוצת הרוב במדינה. כאשר קיים חשש מהותי כזה מטעם קבוצת הרוב, הוא מתורגם, פעמים רבות, להצהרות ולמדיניות ממשלתית עוינת להימצאותם של מיעוטים ומהגרים, ולאופן שבו הם נותנים ביטוי לתרבותם ולמנהגיהם. הסתבר, כי קבוצות מיעוט, כמו האבריג'ונים באוסטרליה והצוענים ברחבי אירופה, סובלות מאפליה ומייחס נוקשה יותר מאשר המהגרים. אוכלוסיות אתניות ותיקות בוחנות בחשד את התנהגות קבוצות הרוב ואינם "חוגגות את השוני" אלא דורשות הכרה ופיוס בעקבות ניצולם ודחיקת רגליהם מאדמתם (Casey, 2000).

[בתמונה: כרזה של המשטרה האוסטרלית בנושא רב תרבותיות]

המסמך מבקר את המשטרות המערביות בתחומים של: יישום העקרונות לשיווין, גיוס של מיעוטים למשטרה, ביצוע הדרכות לקציני משטרה בנושא היחס למיעוטים, יזום מפגשים סדירים עם אוכלוסיות מיעוטים, חקיקת חוקים נגד אפליה והרחבת הקשרים של המשטרה עם המיעוט על ידי קירוב פיזי של השוטרים לקהילה, ולמידה והבנה מעמיקה של מנהגיהם, רגישויותיהם וכדומה.

מדינות, בעלות מחויבות רבה יותר למיעוטים, כמו למשל: בריטניה, הולנד ושבדיה, מיישמות  מדיניות המאמצת את השוני ונותנות מענה אפקטיבי יותר לבעיות של שיטור רב תרבותי. הדגש במדינות אלו הוסט מנתינת ערך למדיניות "רגישה" של המשטרה למיעוטים, אל סוגיות אסטרטגיות של הבנת הדילמות שמעמידה השניות התרבותית ויישום שינויים מבניים ומבצעיים, תוך בחינת תוצאות השינויים הללו.

כיום, הדעה הכללית בקרב חוקרים ואנשי מעשה היא שהרב תרבותיות נכשלה. ביטוי לכך נתנה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, באוקטובר 2010 כי "מודל הרב-תרבותיות לאינטגרציה בגרמניה נכשל לחלוטין". גישה זהה הובעה בהצהרתו של ראש ממשלת בריטניה בתחילת 2011 בהקשר זה. 

[לכתבה המלאה של אסף אוני ב- ynet, לחצו כאן]

[לכתבה המלאה של דנה ב'הארץ', לחצו כאן]

העמקה

[לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן]

מקורות

14 thoughts on “שיטור בחברה רב תרבותית: אתגר כמעט בלתי אפשרי!

  1. Pingback: המגזר הערבי בישראל באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: משטרה: ה'שעיר לעזאזל' הנצחי של הפוליטיקאים... - ייצור ידע

  3. Pingback: הלקחים המשטרתיים של משבר קטלוניה - ייצור ידע

  4. Pingback: הלקחים המשטרתיים של משבר קטלוניה - ייצור ידע

  5. Pingback: המשטרה ומשבר קטלוניה - ייצור ידע

  6. Pingback: מיכל חדד: 'שיטור-יתר' ו'שיטור-חסר' בחברה רב-תרבותית - ייצור ידע

  7. Pingback: מיכל חדד: 'שיטור-יתר' ו'שיטור-חסר' בחברה רב-תרבותית - ייצור ידע

  8. Pingback: משטרת ישראל במלכודת השיטור הרב תרבותי - ייצור ידע

  9. Pingback: אבי ברוכמן: מי יוציא את האבן, שנזרקה לבאר? - ייצור ידע

  10. Pingback: קריסתה של אסטרטגיית השיטור הרב תרבותי - ייצור ידע

  11. Pingback: אלי אסייג: בעיית המשילות במגזר הערבי - ייצור ידע

  12. Pingback: התרבות הארגונית של המשטרה והרב תרבותיות: פרשת מזל אסתרחן - ייצור ידע

  13. Pingback: למה נכשלה הרב תרבותיות במערב ומי מרוויח מזה? - ייצור ידע

  14. Pingback: למה נכשלה הרב תרבותיות במערב ומי מרוויח מזה? - ייצור ידע

Comments are closed.