פנחס יחזקאלי: שיטור חסר – הזנחת צורכי האוכלוסיות החלשות…

תקציר: שיטור חסר (Lack of Policing) הוא מונח ב- שיטור בחברה רב תרבותית, המתייחס לנטייה של משטרות בחברה דמוקרטית להיעדר הוגנות במתן שירותי משטרה: להזניח את המיעוטים ואת צורכיהם, בדרך של הקצאת מעט משאבים - ביחס לאוכלוסיה ה"רגילה" - לשיטור באזורי מיעוטים, אשר בדרך כלל, הן גם שכונות עוני. הגדרת שכונות אלה כבעייתיות עלולות להוריד את רף השירותים הניתן להן, ולהביא להתייחסות שונה לפשיעה המתרחשת בהן. יחס זה עשוי להתגבש לכדי מדיניות או העדפה משטרתית שמטרתה "להכיל" את הפשיעה באותן שכונות, תוך השקעת משאבים בשמירת הסדר מחוצה להן...

Lack of policing

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן][לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מאבק השחורים בארצות הברית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 6 באוגוסט, 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

שיטור חסר (Lack of Policing) הוא מונח ב- שיטור בחברה רב תרבותית, המתייחס לנטייה של משטרות להזניח את המיעוטים ואת צורכיהם, בדרך של הקצאת מעט משאבים - ביחס לאוכלוסיה ה"רגילה" - לשיטור באזורי מיעוטים, אשר בדרך כלל, הן גם שכונות עוני. 

הגדרת שכונות אלה כבעייתיות עלולות להוריד את רף השירותים הניתן להן, ולהביא להתייחסות שונה לפשיעה המתרחשת בהן. יחס זה עשוי להתגבש לכדי מדיניות או העדפה משטרתית שמטרתה "להכיל" את הפשיעה באותן שכונות, תוך השקעת משאבים בשמירת הסדר מחוצה להן.

כתוצאה מכך השירות המשטרתי הניתן לקבוצת המיעוט איננו שוויוני, ואיננו הוגן אזרחים שומרי חוק - המתגוררים בשכונות אלה - נאלצים לסבול מרמה גבוהה של פשיעה ואלימות. לכן, הם אינם רואים במשטרה פתרון למצוקותיהם אלא חלק מהגורמים המאפשרים את קיומם.

הוגנות באכיפה, היא אחת החובות החשובות ביותר של משטרה בחברה דמוקרטית, והיעדרה יוצר מצב של היעדר אמון והיעדר לגיטימציה.

[להרחבת המושג: 'שוויוניות באכיפה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'הוגנות באכיפה', לחצו כאן]

[הוגנות באכיפה היא אחת החובות הבסיסיות ביותר של משטרה בחברה דמוקרטית כלפי הציבור; ובלעדיה אין אמון במשטרה ורין לגיטימציה למשטרה לבצע את משימותיה! הכרזה: ייצור ידע]

התוצאה היא תגובת שרשרת, של מיעוט פניות מצד אוכלוסייה זו וירידה באמון הציבורי ובלגיטימיות פעולותיה של המשטרה בקרב אותו מגזר. המשטרה מקצה את כל משאביה בשמירת הסדר מחוץ לשכונות אלו - דבר שמוביל לשירות משטרתי שאינו שוויוני ולעליה בפשיעה ובאלימות.

שיטור חסר הוא מושג קוטבי לשיטור יתר ושניהם מאפיינים שיטור בקרב קבוצות מיעוטים.

מוקד הבעיה ביחסי משטרה ומיעוטים הוא צירוף של שתי תופעות סותרות לכאורה המשפיעות על מידת האמון של המיעוט במשטרה: שיטור יתר ושיטור חסר. חשיבותם של שני המושגים הללו נובעת מכך, שמשטרה בחברה דמוקרטית אינה יכולה לתפקד באפקטיביות ללא אמון הציבור במשטרה ושיתוף הפעולה מצד הציבור.

אמון הציבור במשטרה ושיתוף הפעולה יושגו כאשר תהיה למשטרה לגיטימציה  בקרב הציבור אותו היא אוכפת. על כן, היא מחויבת, בין היתר, בשיטור שוויוני (Equality in Policing).

[להרחבת המושג: 'שיטור יתר', לחצו כאן] [להרחבה על אמון הציבור במשטרה, לחצו כאן] [להרחבה על שיטור שוויוני, לחצו כאן] [להרחבה על שיטור חסר, לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'לגיטימציה', לחצו כאן]

הסיבות לשיטור חסר

  • המשטרה מודעת לכך, שלא ניתן תמיד ליצר אכיפה סדירה ושירות מיידי לאוכלוסיות המיעוט, בשל ההתנהלות או ההתייחסות של קבוצות אלו כלפי המשטרה, המאיימת על השוטרים. בכך בעצם נמנע מאותה אוכלוסייה לקבל שיטור שוויוני.
  • הסטראוטיפים והעמדות הגזעניות, המושרשות בחברה, מתורגמות באופן זה או אחר למדיניות של המשטרה כלפי מיעוטים.

יחס האמביוולנטי כלפי המשטרה מצד קבוצות מיעוטים

כל התחושות הללו יוצרות יחס אמביוולנטי כלפי המשטרה מצד קבוצות מיעוט:

  • מחד גיסא, הם תובעים ממנה לפעול בתחומים מסוימים;
  • מאידך גיסא, הם מסתייגים מפעולות אכיפה אחרות.

כך למשל, אפרו- אמריקניים והיספנים בארה"ב הביעו תמיכה נרחבת בתגבור מספר השוטרים המסיירים, ברגל או ברכב בשכונותיהם, אבל היו מסויגים יותר לגבי שימוש בכוח והגברת הענישה, משום שזיהו נטייה לאפליה באותם תחומים.

בהקשר זה זכורה, למשל, פרשת רודני קינג - צעיר אפרו אמריקני שעבר התעללות על ידי השוטרים - בלוס אנג'לס, והמהומות שפרצו עקב זיכויים של השוטרים שתקפו באלימות. במהומות שפרצו ונמשכו שישה ימים, נהרגו למעלה מחמישים אזרחים, רבים נפצעו ונגרם נזק רכב לרכוש פרטי וציבורי. הסדר הושב על כנו רק בהתערבות המשמר הלאומי.

[בתמונה משמאל: תיעוד התעללות השוטרים ברודני קינג. אנו מאמינים שאנו עושים שימוש הוגן בתמונות אלה]

[להרחבה בנושא מהומות השחורים בארצות הברית: לוס אנג'לס 1992 וסינסינטי 2001, לחצו כאן]

דפוס דומה קיים גם במגזר הערבי בישראל. קיימת דרישה לנוכחות פיזית בכפרים ולהגברת הפיקוח והאכיפה בתחומי הסחר בסמים, סחר ואחזקת נשק, אלימות לסוגיה ובעיות תעבורה. לא אחת נאלצים השוטרים להשתמש בכוח מול המון זועם שמנסה לכלות בהם את זעמו על רקע מעצר מוצדק, או על רקע  שימוש בכוח נדרש סביר כנגד עבריינים תוך כדי ביצוע מעצר. 

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן][לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מאבק השחורים בארצות הברית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

5 thoughts on “פנחס יחזקאלי: שיטור חסר – הזנחת צורכי האוכלוסיות החלשות…

  1. Pingback: למי שייכת המשטרה? - אמון ולגיטימציה משטרתית באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: מאבק השחורים בארצות הברית באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  3. Pingback: מיכל חדד: 'שיטור-יתר' ו'שיטור-חסר' בחברה רב-תרבותית - ייצור ידע

  4. Pingback: אבי ברוכמן: מי יוציא את האבן, שנזרקה לבאר? - ייצור ידע

  5. Pingback: אבי ברוכמן: טיפש אחד זורק אבן... - ייצור ידע

Comments are closed.