עופר בורין: אלוהים ה"סנדק" ופדיון הבן

[בתמונה: למה שבט לוי קבל פטור? הם הנאמנים עליו ביותר והם כבר הוכיחו את נאמנותם העיוורת לאחר חטא העגל... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 3dman לאתר Pixabay]

[בתמונה: למה שבט לוי קבל פטור? הם הנאמנים עליו ביותר והם כבר הוכיחו את נאמנותם העיוורת לאחר חטא העגל... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 3dman לאתר Pixabay]

מעניין איך השבט, שיצא מבנו השלישי של יעקב, לוי - שהיה ממובילי השחיטה של תושבי שכם (שמירת כבוד המשפחה במקרה של אחותם דינה), שהיה השבט אותו קרא משה אליו עם היוודע חטא העגל ואנשיו הלכו, במצוות משה, והרגו (שלא נאמר רצחו) 3,000 מבני עם ישראל - הוא השבט שמקבל פטור מהשירות הצבאי. הוא מקבל משימה מיוחדת של שמירה וטיפול באוהל מועד...

[לקובץ המאמרים על 'פרשת במדבר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קוד הנאמנות, לחצו כאן]

עודכן ב- 4 ביוני 2024

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

פרשת בְּמִדְבַּר היא פרשת השבוע הראשונה בספר במדבר. היא מתחילה בראש הספר (במדבר, א', א') ומסתיימת בפרק ד', פסוק כ'. בפרשת במדבר יש 159 פסוקים, והיא השלישית באורכה מבין פרשות התורה מבחינת מספר הפסוקים. היא מחולקת ל-30 פרשיות (מיקום 4), מתוכן 23 פרשיות פתוחות ו-7 סתומות. בפרשה אין כלל מצוות (ויקיפדיה: פרשת במדבר).

זו הפרשה האחרונה, או האחת לפני האחרונה הנקראת במהלך ספירת העומר. לרוב נקראת הפרשה סמוך לראש חודש סיוון (ויקיפדיה: פרשת במדבר).

הנושאים העיקריים בפרשה זו: 

  • התגייסות לצבא – כולם (כמעט) מתגייסים.
  • לשבט לוי תפקיד מיוחד.
  • אלוהים ה"סנדק" ופדיון הבן.
  • וגם על קדושת הסבלות.

במדבר, פרק א' - מקימים צבא. לא כור היתוך

זהו פרק היערכות לקראת המאבקים הצבאיים הצפויים לעם לקראת כניסתו לארץ ישראל. בשלב הזה עדיין לא ידוע לעם שלמעשה צפויים הם לעוד עשרות שנים של נדודים במדבר והמחשבה היא שהינה "אוטוטו" נכנסים לארץ ישראל וצפויה שם התנגדות שיש להיערך לקראתה. ההיערכות כוללת מפקד של כל הזכרים בני 20 ומעלה שיהיו "יוצאי צבא" – כלומר יהיו חלק מהלוחמים.

כולם לוחמים!! אין פטורים, אין שחרורים, אין חלוקה לפי פרופיל, קב"א או דפ"ר, אין ישיבות הסדר, אין משתמטים, אין "תורתם אומנותם". כולם נספרים כחלק מ"יוצאי צבא" (כלומר כאלה שיוצאים מהאזרחות ונכנסים לצבא): ג מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵ֑ל תִּפְקְד֥וּ אֹתָ֛ם לְצִבְאֹתָ֖ם אַתָּ֥ה וְאַהֲרֹֽן.

[בתמונה: כולם לוחמים!! אין פטורים, אין שחרורים, אין חלוקה לפי פרופיל, קב"א או דפ"ר, אין ישיבות הסדר, אין משתמטים, אין "תורתם אומנותם". כולם נספרים כחלק מ"יוצאי צבא"... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: כולם לוחמים!! אין פטורים, אין שחרורים, אין חלוקה לפי פרופיל, קב"א או דפ"ר, אין ישיבות הסדר, אין משתמטים, אין "תורתם אומנותם". כולם נספרים כחלק מ"יוצאי צבא"... התמונה היא נחלת הכלל]

מעניין גם לראות כיצד מתבצע המפקד – בחלוקה לשבטים: מכל שבט ממנה אלוהים מפקד שבט, וכל שבט פוקד את כמות האנשים שהוא מעמיד לפיקודו של אותו מפקד. בממוצע כל שבט מעמיד כ 50,000 אנשים וסה"כ אנשי צבא מגיע לכדי 603,550 אנשים זכרים מעל גיל 20.

בשונה מכור ההיתוך, שצה"ל מהווה היום (חלק ממורשת דוד בן גוריון) – אז הצבא היה בחלוקה לפי שבטים. השבטיות הזו מלווה אותנו עד היום והיא לעיתים מכוערת מאוד ומנסה גם לחדור לצבא.

לצבא הזה לא מממנים עדיין רמטכ"ל. המפקד העליון הוא משה. יש כאן מסר ברור לאנשי הצבא – אתם פועלים מכוח המנהיגות האזרחית של משה שמקבל את כוחו מה''. מזכיר מאוד את התנהלותו של בן גוריון שהיה ראש ממשלה ושר ביטחון (גם עם הקמת המדינה וגם כשחזר מפרישתו לשדה בוקר, שאז מילא את תפקיד ראש הממשלה משה שרת ושר הביטחון היה פנחס לבון).

נראה לי שבן גוריון למד היטב את דרכו של משה והבין שכדי להבטיח את כפיפות הצבא למדינה הצעירה, במיוחד כאשר הפלמ"ח והאצ"ל והלח"י עוד מפרפרים ודורשים להישאר עצמאיים, הוא חייב להיות שר הביטחון ולוודא מקרוב שלא מבשלים לו הפיכה צבאית. למשה היה גיבוי מאלוהים. לבן גוריון לא.

ולעניין שבט לוי - יש יוצאים מהכלל – שבט לוי! מח וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר ׃ מט אַ֣ךְ אֶת־מַטֵּ֤ה לֵוִי֙ לֹ֣א תִפְקֹ֔ד וְאֶת־רֹאשָׁ֖ם לֹ֣א תִשָּׂ֑א בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל ׃ נ וְאַתָּ֡ה הַפְקֵ֣ד אֶת־הַלְוִיִּם֩ עַל־מִשְׁכַּ֨ן הָעֵדֻ֜ת וְעַ֣ל כָּל־כֵּלָיו֮ וְעַ֣ל כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ֒ הֵ֜מָּה יִשְׂא֤וּ אֶת־הַמִּשְׁכָּן֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְהֵ֖ם יְשָׁרְתֻ֑הוּ וְסָבִ֥יב לַמִּשְׁכָּ֖ן יַחֲנֽוּ.

מעניין איך השבט, שיצא מבנו השלישי של יעקב, לוי - שהיה ממובילי השחיטה של תושבי שכם (שמירת כבוד המשפחה במקרה של אחותם דינה), שהיה השבט אותו קרא משה אליו עם היוודע חטא העגל ואנשיו הלכו, במצוות משה, והרגו (שלא נאמר רצחו) 3,000 מבני עם ישראל - הוא השבט שמקבל פטור מהשירות הצבאי. הוא מקבל משימה מיוחדת של שמירה וטיפול באוהל מועד.

למה שבט לוי קבל פטור? למה לא הקים משה שומרי אוהל מועד כנציגות של כלל השבטים?

שמירה וטיפול באוהל מועד זה למעשה שמירה על שלטונו של משה. זו לדעתי הסיבה שנבחר השבט הכי מקורב למשה (משה הוא משבט לוי). הם הנאמנים עליו ביותר והם כבר הוכיחו את נאמנותם העיוורת לאחר חטא העגל.

המסר לשאר השבטים ברור וחד כתער - היזהרו ממשמרות המהפכה!

[בתמונה: מילת המפתח - נאמנות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי marcosantiago לאתר Pixabay]

[בתמונה: מילת המפתח - נאמנות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי marcosantiago לאתר Pixabay]

[להרחבת המושג: 'קוד הנאמנות', לחצו כאן]

במדבר, פרק ב' - שבטים או עם?

בפרק הזה יש בעיני הרבה עצב. תחושה עמוקה של פספוס/החמצה.

סביב אוהל מועד מתארגן עם ישראל ליציאה לדרך לארץ המובטחת, ארץ ישראל, ולהקים בה ישות מדינית חדשה, שלא הייתה מעולם, מדינת ישראל. הזדמנות חד-פעמית להפוך מאוסף שבטים לעם. הזדמנות נדירה להגדיר את העם לא כאוסף של 12 שבטים, אלא למצוא סינרגיה ("שילוביות") מאחדת שתביא לשנים עשר השבטים להיות "שווים" יותר מסכומם. הזדמנות לעשות מתמטיקה שבה 1+1+1+1+1+1+1+1+1+1+1+1 לא שווים 12 אלא שווים יותר מ – 12.

אבל משה מסדר את העם בקבוצות מאורגנות של שבטים. כל שלושה שבטים מהווים פאה אחת העוטפת את אוהל מועד, שבו נמצאים אנשי שבט לוי, שתפקידם, כפי שכתבתי בפרק הקודם, להיות שומרי המנהיגות של משה. ריבוע שבכל פאה שלו ניצבים 3 שבטים.

שם, בנקודה ההיא בהיסטוריה של העם היהודי, נקבע שאנחנו 12 שבטים ולא עם אחד. מנהיגי הציונות, שהקימו את המדינה, חרטו על דגלה את "כור ההיתןך", את השאיפה לייצר משהו חדש. בשנים האחרונות אני מרגיש שהניסיון הזה הולך ומתפוגג ונשמט לנו מהידיים.

אנחנו עמדנו אז, לפני 3000 שנה כ- 12 גפרורים בודדים ולא כ-12 גפרורים מחוברים. אנחנו עומדים היום, בכנסת מרובת מפלגות, בעם מפולג ומשוסע, והאתגר בעיני הוא להוכיח שמשה טעה ודוד בן גוריון צדק.

מעניין לציין – במגילת העצמאות של מדינת ישראל, יש אזכור לזכויות היסטוריות, רוחניות, דתיות ומדיניות של עם ישראל על ארץ ישראל. אין כלל אזכור של 12 השבטים. גם אין אזכור של המדבר.

בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

[בתמונה: משה טעה ודוד בן גוריון צדק... המקור: זולטן קלוגר, לע"ם - אוסף התצלומים הלאומי]

[בתמונה: משה טעה ודוד בן גוריון צדק... המקור: זולטן קלוגר, לע"ם - אוסף התצלומים הלאומי]

במדבר, פרק ג' - מכת בכורות – יש לזה מחיר

זהו פרק מפקד הלויים. כזכור, בפרקים הקודמים פקדו את הזכרים מגיל 20 ומעלה בכל שבטי ישראל, לבד משבט לוי. סה"כ – 603,550 לוחמים. בפרק הזה פוקד משה את הלויים ומעמיד אותם צמודים לאוהל מועד – השומרים! את הלויים פוקדים מגיל חודש ולא מגיל 20. הם "נחשבים" כמעט מרגע שהם נולדים.

מספר הלויים המתפקדים – 22,000: לט כָּל־פְּקוּדֵ֨י הַלְוִיִּ֜ם אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ עַל־פִּ֥י יְהוָ֭ה לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כָּל־זָכָר֙ מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ וָמַ֔עְלָה שְׁנַ֥יִם וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף.

משה מבצע, בהוראת ה', תרגיל מנהיגותי מדהים: כל אחד משבט לוי הוא למעשה תחליף לזכר שהוא בכור במשפחתו מגיל חודש: מא וְלָקַחְתָּ֨ אֶת־הַלְוִיִּ֥ם לִי֙ אֲנִ֣י יְהוָ֔ה תַּ֥חַת כָּל־בְּכֹ֖ר בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֵת֙ בֶּהֱמַ֣ת הַלְוִיִּ֔ם תַּ֣חַת כָּל־בְּכ֔וֹר בְּבֶהֱמַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל.

ה' אומר למשה לקחת את הלויים ולתת אותם לה'; ובתמורה לכך, ה' ישחרר את הבנים הבכורים של כל שאר המשפחות בעם. ישחרר ממה? יג כִּ֣י לִי֮ כָּל־בְּכוֹר֒ בְּיוֹם֩ הַכֹּתִ֨י כָל־בְּכ֜וֹר בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם הִקְדַּ֨שְׁתִּי לִ֤י כָל־בְּכוֹר֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל מֵאָדָ֖ם עַד־בְּהֵמָ֑ה לִ֥י יִהְי֖וּ אֲנִ֥י יְהוָֽה.

עכשיו הכול ברור – ה' גובה את מחיר השחרור ממצרים. הוא מודיע שמאחר והשחרור בוצע ע"י מכת בכורות, הרי שכל הבכורים של בני ישראל (אלה שלא מתו באותו לילה נורא במצרים, כי ה' "פסח" על הבתים של בני ישראל) הם למעשה שייכים לו, לה'. עכשיו הוא עושה "החלפה", עסקת "ברטר" – משחרר את הבכורים של בני ישראל ומקבל בתמורתם את הלויים להיות המשרתים שלו! ה', באמצעות שליחו משה, מתנהג כמו ה"סנדק". מיטיב עם אנשיו וגובה את המחיר בלי למצמץ...

אז משה סופר את כל בכורי בני ישראל ומסתבר שהם 22,273: מג וַיְהִי֩ כָל־בְּכ֨וֹר זָכָ֜ר בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמ֛וֹת מִבֶּן־חֹ֥דֶשׁ וָמַ֖עְלָה לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֤יִם וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף שְׁלֹשָׁ֥ה וְשִׁבְעִ֖ים וּמָאתָֽיִם. אז יש 22,000 לויים ומולם 22,273 בכורים של בני ישראל תמורתם. לרגע נראה שיש כאן בעיה! יש 273 נפשות שאין לויים שה' יוכל לקבל במקומם.

אבל אז ה' מתחכם ושולף את התעריף מסוף ספר ויקרא; ופודה את 273 הנפשות בכסף שמועבר משבטי ישראל ל... כן, נכון, לכוהנים!! מס גולגולת.

לא יודע איך זה נראה לאחרים. לי זה נראה כמו מעמד מזעזע שבו משה מגדיר את שבט לוי כשבט השומר על עליונות שלטון הכוהנים, משה וה' על עם ישראל, תוך שימוש בזיכרון מכת בכורות ממצרים. המשוואה פשוטה – כל פגיעה במישהו מבני לוי או במישהו מבני הכוהנים, משמעותה מוות של בנים בכורים בתמורה. והעם, שזכר יציאת מצרים עדיין צרוב בליבו, שומע, מפנים ומשתחווה: נא וַיִּתֵּ֨ן מֹשֶׁ֜ה אֶת־כֶּ֧סֶף הַפְּדֻיִ֛ם לְאַהֲרֹ֥ן וּלְבָנָ֖יו עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה.

בכרזה: לא יודע איך זה נראה לאחרים. לי זה נראה כמו מעמד מזעזע שבו משה מגדיר את שבט לוי כשבט השומר על עליונות שלטון הכוהנים, משה ויהוה על עם ישראל, תוך שימוש בזיכרון מכת בכורות ממצרים.  המשוואה פשוטה – כל פגיעה במישהו מבני לוי או במישהו מבני הכוהנים, משמעותה מוות של בנים בכורים בתמורה. והעם, שזכר יציאת מצרים עדיין צרוב בליבו, שומע, מפנים ומשתחווה... [הכרזה: ייצור ידע]

[הכרזה: ייצור ידע]

ה' ומשה נותנים לנו שיעור מאלף בביצור השלטון–שימוש בפחד! טכניקה שכל שליט בהיסטוריה האנושית השתמש ומשתמש בה, עד היום וגם במדינת ישראל.

מי מאתנו שמקיים, עם לידת בכורו, את מנהג פדיון הבן – זה המקור למנהג. אז במקום להקריב ילדים ל"מולך" משלמים כסף.

כן, זה עובד עלינו עד היום. הפחד. עד היום, עם לידת בכור במשפחה, נהוג מנהג פדיון הבן, בו משלמת המשפחה כסף לרב או לכהן, כדי לפדות את הבן ולהגן עליו מפני ה'.

[בתמונה: פדיון הבן... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Deror avi ואושרה לשימוש על ידו]

במדבר, פרק ד' - סבלות עם הרבה כבוד

זהו פרק שחייבים להודות – מעט משעמם; ועוסק בפירוט חלוקת העבודה של הלויים בטיפול באוהל מועד בזמן שמכינים אותו לתנועה (עם ישראל צפוי לנדוד במדבר ואוהל מועד אמור לנדוד אתו ביחד ממקום למקום).

אהרן ובניו, הקרובים ביותר לקודש, אחראים לאריזה ולעטיפה של כלי הקודש השונים, וזאת כדי שאף אחד אחר, לא ייחשף ויראה אותם. כזכור – מי שמתקרב מדי לקודש – עלול למות. שניים מבני אהרן כבר קבלו את העונש הזה לפני כמה פרקים.

הלויים, לבד ממשה, אהרן ובניו של אהרן (אלה שנשארו בחיים – אלעזר ואיתמר), נחלקים לשלוש משפחות – משפחת קהת, משפחת גרשון ומשפחת מררי.

  • משפחת קהת מקבלת את האחריות על נשיאת כלי הקודש אותם עטפו אהרן הכהן ובניו – אלה "סבלים" של כלים שבירים ואפילו מסוכנים.
  • משפחת גרשון מקבלת את האחריות על נשיאת היריעות והבדים מהם בנוי אוהל מועד. אלה "סבלים" של יריעות בד למיניהן.
  • משפחת מררי מקבלת את האחריות על נשיאת כל סוגי הקרשים, הדלתות, המנעולים והעמודים שהם חלק מאוהל מועד. אלה "סבלים" של החלקים הכבדים ביותר.

זהו. פרק חלוקת עבודת האריזה והסבלות של אוהל מועד. 49 פסוקים מייגעים שמסתיימים ב- מט עַל־פִּ֨י יְהוָ֜ה פָּקַ֤ד אוֹתָם֙ בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל־עֲבֹדָת֖וֹ וְעַל־מַשָּׂא֑וֹ וּפְקֻדָ֕יו אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה.

במבט שני – זהו שיר הלל לבעלי מקצוע מסוגים שונים. לכל פעילות יש בעל מקצוע שצריך להכיר כל פרט וכל חלק בעבודתו, וכל עבודה מכבדת את העוסקים בה.

הלויים מקבלים בפרק הזה הנחיות מאוד מאוד ברורות בדבר עבודתם. הם אולי קרובים לקודש אבל עבודתם היא עבודת "סבלות". העבודה הזו מקבלת כבוד גדול בפרק הזה. האם יסתפקו הלויים בכבוד הזה?

[בתמונה: אולי הלויים קרובים לקודש, אבל עבודתם היא עבודת "סבלות"... (illustration from a Bible card published circa 1896–1913 by the Providence Lithograph Company). התמונה היא נחלת הכלל] 

נחייה ונראה...

[לאוסף המאמרים על 'פרשת במדבר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קוד הנאמנות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

2 thoughts on “עופר בורין: אלוהים ה"סנדק" ופדיון הבן

  1. משועמם
    חכם אחרי מעשה ? ואיך יצאו משה ואהרן נבחרי העם? החשיבה הקלוקלת שלך מראה שכל מה שאתה מחפש איך לנגח.
    הרמבם אומר האנשים שמחפשים ספקות רק לספק את חוכמתם הדלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *