ראוי למדינת ישראל לחשב דרכה מחדש, לאור לקחי המלחמה באוקראינה. חולשתן המובהקת של מדינות האיחוד האירופי, שעם בשורת השלום צמצמו את צבאותיהן עד לאובדן יכולת הגנה עצמית, חייבת להדהד במדינת ישראל כקריאת אזהרה. המלחמה הרוסית, מדגישה עד כמה תקוות העולם החדש לשלום עולמי, היו מנותקות בבסיסן מהמציאות הריאלית.
האירוע המרכזי בשבוע החולף היה השלמתה המוחלטת של נסיגת הכוחות הרוסיים מחזית קייב. כמה מהכוחות הללו נשארו ערוכים בגבול רוסיה-אוקראינה ובלרוס-אוקראינה מול כלל הגזרות של חזית קייב, לא ברור. בימים האחרונים מדווחים האוקראינים וחוקרים מערביים על תגבור ניכר של הכוחות הרוסיים התוקפים דרומה ממזרח לחרקוב לעבר לוגנסק.
בשבועיים האחרונים הערכתי, שהמאמץ האסטרטגי הרוסי עבר לדרום-מזרח אוקראינה, חבל הדונבס. לפני כמה ימים הודיעו בכירים רוסיים באופן רשמי שכך הוא הדבר וכי הם מתכוונים למתן את לחימתם בחזיתות קייב וחרקוב כדי לתת הזדמנות לשיחות השלום.
ביומיים האחרונים מתקבלים דיווחים על יציאת כוחות רוסיים מחזיתות אלה חזרה לבלרוס ולרוסיה עצמה.
התעכבתי מאד בהוצאת העדכון הנוכחי כי במהלך הימים, שחלפו מאז העדכון האחרון, השתנה מעט מאד בחזית – רוב השינויים הם במידה או בחלוקת הקשב של היריבים ולא מאמצים חדשים.
אין שינוי מהותי במצב שתואר בעדכון הקודם. בצד הרוסי אין מאמצים התקפיים גדולים. נראה שלמעט בחזית של לוגנסק ודוניצק ובעיר מריופול, המאמץ העיקרי הפך להיות מאמץ האש. הרוסים פרסמו הרבה דיווחים על תקיפות באמצעות מטוסים וטילים על מגוון מטרות צבאיות ברחבי אוקראינה...
נפוליאון בונפרט - שנחשב לאבי המלחמה המודרנית - דגל בהפיכת צבאות פרטיים של שכירים לצבאות גדולים והמוניים; כשכל העם שותף פעיל במלחמות. ניתן לראות, כי אוקראינה מאמצת את המודל שלו. לעומתה, רוסיה חוזרת לעידן הצבאות השכירים...
אין שינוי מהותי במצב שתואר בעדכון הקודם. אין מאמצים התקפיים גדולים. באזורים מסוימים המאמצים ההתקפיים הם לעיבוי פרוזדורי התנועה, שדרכם מביאים אספקה וכוחות מרוסיה; ובאזורים מסוימים יש התקפות ליעדים מוגבלים.
