האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
תופעת נישואי קטינות (בערבית: "זוואג' אלקסיראת") או נישואי בוסר (בערבית: "זוואג' מובכר") פושה בעולם המוסלמי בעיקר באזורים כפריים ונחשלים כלכלית, ובאזורים של סכסוך וחוסר יציבות, כמו עיראק, סוריה, תימן ואפגניסטן. היא משתנה בהתאם לאזור ולנסיבות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות השונות. ישנם אזורים בעולם שבהם התופעה מצטמצמת ואחרים שבהם היא עדיין נפוצה או אף מתרחבת. זהו אוסף שישי של חומרים בסוגיה כאובה זו.
תקשורת אקטיביסטית אינה מבקשת לתווך את המציאות אלא לעצב אותה, תוך שהיא חוברת למסרים פוליטיים מערערים, ומסרבת להכיר בלגיטימיות של המנהיגות הנבחרת. במצבי קיצון – כמו בעת מלחמה – יוצא השבר הזה לאור במלוא עוצמתו, ומקריס את החוזה החברתי של התקשורת עם הציבור. אספנו עבורכם אוסף שלישי של ממים אינטרנטיים על תקשורת אקטיביסטית ופוסט ג'ורנליזם. קריאה מועילה.
הדיפ סטייט עשה טעות חמורה בהנעת תביעות השתקה. המשפט כנגדי יהפוך כמובן למשפט כנגדם. וזו תהיה הזדמנות לכתוב יומן מסע בין הערכאות בישראל בעברית, וכמובן גם באנגלית, עם העתק ליו"ר ועדת המשנה של הקונגרס, למזכיר המדינה, וכמובן לנשיא ארצות הברית. כדאי שיראו איך עובדת היוריסטוקרטיה הישראלית בתיאום עם מנגנוני הדיפ סטייט.
לא נראה כי תהליך כניעת אירופה להגירה ולתוצאותיה הוא בר עצירה, וקריסת המרקם החברתי בה היא עובדה מוגמרת. האליטה התרבותית-משפטית (בעזרת בית הדין לזכויות אדם של האיחוד האירופי) ממשיכה להטיל וטו על חוקים המגבילים הגירה, או מבקשים להגן על גבולות ותרבות לאומית. הסוס הטרויאני ימשיך בשלו, עד שהיבשת תקרוס לתוך עצמה! וגם: תחשבו על אליטת ההון הישראלית ובג"ץ, תחשבו עלינו…
המבקש להבין את מהפכת הצבע הישראלית – על שלל מופעיה האקטיביסטיים, המשפטיים, התרבותיים והתקשורתיים – נדרש להעמיק במכניקה ההיסטורית של מהפכות השמאל לאורך הדורות. המילים אמנם משתנות, אך תפיסת ההפעלה והכלים נותרים זהים, וחשוב לשאול: עד כמה תומכי המחאה מבינים שהם חלק ממהפכת שמאל לא דמוקרטית, שמחופשת לתנועה להצלת הדמוקרטיה?
גווין ניוסום, מושל מדינת קליפורניה מאז 2019, הפך בשנים האחרונות לאחת הדמויות הפוליטיות השנויות במחלוקת בארצות הברית. ניוסום מייצג את הדור החדש של המנהיגות הפרוגרסיבית במדינות החוף, וזוכה לביקורת עזה מבית ומחוץ, אך בה בעת ואולי משום כך, הוא זוכה לפופולריות רבה בשמאל, ונתפס כתקווה הגדולה של המחנה.
בסוף יולי 2025 הכירה צרפת במדינה פלסטינית. תהליך הגיוני לכל מי שרואה מה מתרחש בצרפת בימים אלה. המדינה שנכנעה ללא תנאי לאיסלאם הרדיקלי הפכה למשרתת האינטרסים שלו בעולם. ריכזנו עבורכם אוסף של ממים אינטרנטיים בהקשר לכניעת צרפת לאיסלאם הרדיקלי. אתם מוזמנים לתרום עוד.
צרפת היא אחת המדינות שבהן עברה המהפכה האיסלאמית את שלב ה'אל חזור', ואפשר כבר לקבוע, שבדרכים דמוקרטיות אין כבר סיכוי להחזיר מצב לקדמותו. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות האיום המוסלמי על צרפת, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה:
קמפיין הרעב בעזה הוא קמפיין משולב של חמאס, ארגוני הסיוע של האו"ם והשמאל הישראלי. כמו קמפיין 'סוף הדמוקרטיה' זהו קמפיין ממוחזר, שבא כהמשך וכאימות לקמפיין הקודם על 'רצח עם' בעזה. לכל המשתתפים בו מטרה ברורה אחת: למנוע ניצחון ישראלי, שיגנוז לעד את חלום שתי המדינות ומדינת כל אזרחיה, שתתאחדנה לבסוף למדינה פלסטינית אחת.
בניגוד מוחלט לרוב תושבי ישראל היהודיים, הצמרת הביטחונית בישראל עדיין נגועה ב- WOKE הפרוגרסיבי עד עמקי שרשי שערותיה. התוצאה: מאז המלחמה יצר צה"ל במו ידיו, את 'הנזק האגבי' הגדול ביותר לעם ישראל.
