האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
עיקר הסכנה בשימוש בכלי של 'תכנון מול ביצוע' רובצת לפתחם של ארגונים ביורוקרטיים, שרובם מצויים במצב של קיפאון – סטגנציה, ומאופיינים בהיעדר חשיבה ובהתמכרות לטקסים. אצלם, הפכה סוגיית ה'תכנון מול ביצוע', עם השנים, לריטואל העומד בפני עצמו: מתפרסמים מסמכים מפורטים ונערכים טקסים שבהם נסקרת הפעילות (בעיקר 'הצלחות') ותוצאותיה. ניתוח מעמיק אין; וגם חשיבה, אין.
בתורת המערכות המורכבות מוכר הכלל, לפיו תנודות קטנות יחסית במערכת, "מחסנות" אותה בפני תנודה גדולה יותר. הגישה הזו מוכרת למשל ברפואה… כיוון שמערכות מורכבות דומות בתכונותיהן, הדבר אמור להיות נכון גם לגבי מלחמות. משמע, מלחמות קטנות אמורות למנוע מלחמות גדולות…
אחד הכלים המעניינים בניהול, שארגונים משתמשים בו אך מעט (וגם אז, בדרך כלל באופן שגוי) הוא הרוטציה. לפני שנים רבות, בשנת 1997, כתבנו, דר אורית שלו ואנוכי מאמר, בשם: הרוטציה בארגון – יתרון או מכשלה ניהולית?, שבחן אם כדאי למשטרת ישראל לאמץ אותו ככלי לטיפול בבעיות שונות. דומני שראוי לקברניטי המשטרה לשקול את השימוש בכלי כרעיון מחולל לשיפור שתיים מהרעות החולות המקשות על המשטרה: התרבות הארגונית מחד גיסא; והצורך הדחוף ברפורמה בשיטות העבודה של מערך הסיור מאידך גיסא.
הרעיון של מדינה אחת בין הים לירדן הועלה במקור על ידי המפלגות הערביות והשמאל הרדיקלי בישראל, אולם בשנים האחרונות הפך פופולרי גם בקרב גורמים בימין. כשאופציית 'שתי מדינות לשני עמים' הפכה ללא רלוונטית, האם יש לו היתכנות?
במהלך השנים – על רקע התחושה הגוברת שהפתרון ה'מקובל' של שתי מדינות לשני עמים איננו קביל על שני הצדדים – נעשו מאמצים יצירתיים לגבש הצעות אלטרנטיביות. המאמר הנוכחי עוסק בהצעות לחילופי שטחים כוללים בין מדינות האזור.
מדהים, איך יכולה מעצמה אזורית כישראל לצאת לשלושה סבבי לחימה רצופים בעזה ללא מטרות לאומיות. גם עתה בשלהי הלחימה, עדיין מתווכחים פרשנים ועיתונאים, מהן מטרות המבצע. זהו מצב שאיננו מתקבל על הדעת. מטרה היא הרציונל המניע מערכת מורכבת, ובלעדיו לא תיתכן התארגנות עצמית להשגתה ולא ניצול הצלחה בהמשך…
האם מישהו סבור שאחראית המוקד זיהתה חטיפה וברוע לב החליטה שלא להפעיל את המערכות? מישהו קיבל סמכות לקבל החלטה. מרגע שנותנים לו לקבל החלטה, חייבים לתת לו לו את הזכות לטעות!
שביר מוגדר כחוסר יכולת להתעורר ולהגיב לנוכח גורמי לחץ ונזק. מערכת שבירה נוטה לסבול מעייפות החומר ואף להישבר תחת לחץ. אנטי שביר מוגדר כ"דבר שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק". כשם שעצמות מתחזקות כאשר לוחצים עליהן, וכפי ששמועות מתפשטות דווקא כאשר מנסים לדכא אותן, ישנן תופעות רבות שלא רק עומדות היטב במצבים של לחץ, חוסר ודאות ואי-סדר, אלא אפילו מרוויחות מהם.
שביר הנו ההפך מ-אנטי שביר (Antifragile). כל דבר שאירועים אקראיים (או זעזועים מסוימים) יניבו לו יותר נזק מאשר תועלת, הוא שביר; ולהפך (טאלב, 2014, ע' 27).
התפתחות תחומי ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis) וניתוח רשתות חברתיות Social Network Analysis) SNA) פתח אפשרויות אינספור לחברות שונות לעשות בו שימוש לצורכיהן.
במאמר זה נדגים חלק מהשימושים הללו. אם אתם מכירים שימושים נוספים נשמח אם תביאו אותם לידיעתנו…
[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] לפניכם הרצאתו של ד"ר פנחס יחזקאלי במשרד החוץ: "ניהול בעולם של כאוס, מערכות מורכבות, ורשתות". ההרצאה התקיימה במאי 2011. משך ההרצאה כשעתיים. ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר … להמשך קריאה
