פנחס יחזקאלי

אם מישהו נזקק להוכחה, שישראל איננה מבינה את כללי המשחק ב'שכונה' שבה היא חיה, הרי הלוויית שמעון פרס באוקטובר 2016, יכולה לשמש מקרה בוחן מצוין לכך…

הרבה "מומחים" מתפרנסים מהבלוף שמשטרה מסוגלת להקטין את תאונות דרכים ונפגעיהן. על השקר הזה נבנה אגף התנועה, בתרומות של גופים אחרים שצברו עוצמה, בתמורה להגדלה מבחוץ של תקציב המשטרה. גם היום פועלים גופים אינטרסנטיים בתקשורת ליצור בעיני הציבור מצג, לפיו נובעת העליה בתאונות הדרכים מהיעדר אכיפה מספקת… שטויות! אם עשרה קבין של עילות לשבר בין המשטרה לציבור ירדו עלינו, שמונה מהם קשורים לאופן שבו המשטרה אוכפת תנועה על אזרחיה. הגורם המשמעותי ביותר לפיחות במעמד המשטרה הוא אכיפה לא מבוקרת – בכל התחומים הלא נכונים – מול אזרחים נורמטיביים שומרי חוק בדר"כ.

גל רציחות הבודדים היום מזכיר את גל רציחות האנרכיסטים – בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20, שכונה: "תעמולה באמצעות פעולה"… ההיסטוריה אמנם אינה חוזרת, אולם, דפוסי הפעולה במערכת מורכבת (והיסטוריה היא מערכת מורכבת) בהחלט חוזרים!

אנו מצויים היום בעיצומה של מהפכה בניהול, שמחוללות תורות המורכבות או תורות המדע החדש בניהול (הכוונה בעיקר לתורת המערכות המורכבות, תורת הרשתות המסבירה אותה; ותורת הכאוס. מוסדות החינוך הינם ארגונים מורכבים, שהמאפיינים והחוקים של מערכת מורכבת חלים עליהם; וכמו כל מערכת מורכבת, גם הם ניתנים לפישוט ומוסברים בעזרת רשתות. תורת הרשתות מעמידה לרשותנו כלים להבנת בית הספר ומרכיביו … להמשך קריאה

התופעה של 'דפוסים חוזרים' או 'תבניות' במערכת מורכבת מאפשרת לנו מידה מסוימת של ניבוי, גם לגבי הצלחת נישואין… איך נראים הנישואים שלכם לפי המבחנים הללו?

ככל שההמצאה מהפכנית יותר, צריכים יזמיה להבין שהחדרתה תהיה, כפי הנראה, קשה יותר; ומרכיב המזל בה גדול במיוחד! צריך לזכור כי להמצאות משנות מציאות רבות לקח זמן רב, עד שהפכו לגורם משמעותי בחיינו. אחרות – מהפכניות ככל שהיו – נעלמו מחיינו, בלי שהגיעו לכדי מימוש; הדבר מחייב יזמים ל'כיסים עמוקים', להתמדה, לסבלנות בהקצאת משאבים, ול'חינוך צרכנים' למוצר חדש ולפרדיגמה חדשה.

מאמרו הרהוט והטוב של ד"ר אבי ברוכמן – בסוגיית הפיצויים שמשלמת המשטרה לאזרחים על עוולות שביצעה – הוא הזדמנות מצוינת לפתוח דיון בסוגיה זו, שבה דעתי שונה: אחוז מסוים של תקלות הוא מנת חלקו של כל תהליך ייצור, קל וחומר בתהליכים אנושיים, הפועלים במצבי לחץ וחוסר וודאות. בתחום זה של תשלום פיצויים לאזרחים על עוולות, משטרת ישראל אינה שונה מכל משטרה מערבית אחרת! נוח לנו לחשוב, שתקלות הן תמיד תוצרה של מחדל. לעולם תהיינה תקלות בלתי צפויות ותוצאות בלתי צפויות, וככל שהעומס המתח ואי הוודאות יגברו, כך תגברנה התקלות בהתאמה.

במאמרו, "המשמעות של נאום סגן הרמטכ"ל: לצה"ל נמאס!" מיום 6.05.16, בוחן פנחס יחזקאלי את נאומו של סגן הרמטכ"ל, אלוף יאיר גולן, וגוזר ממנו כמה מסקנות מרחיקות לכת. בניגוד לפרשנות שנתן יחזקאלי לנאום, לא מצאתי בדברים שפורסמו שום התייחסות לפלסטין, פלסטינאים או יהודה ושומרון. משיכת הנאום לכיוון הסוגייה הפלסטינית, גורמת שוב (אולי לא בכוונה) להסרה של הדיון הרציני הפנימי שמנסה לעורר האלוף גולן, מן השולחן הישראלי. אפשר ודאי, ואולי אף רצוי, לדון בשאלת העברת האחריות מצה"ל למשטרה/משמר הגבול, אבל מה הקשר לנאום גולן? אלא אם הדברים הוזכרו בחלק סמוי כלשהו מן הנאום, אין שום קשר בין הא לדא וחבל שנקשרו.