פנחס יחזקאלי: ההשתלטות הערבית על קרקעות מתחת לרדאר

זהו עדכון של מאמר שראה אור, במקור, ב- 2015, ועניינו, התופעה ההולכת ומתגברת של השתלטות, ממוקדת, של ערבים על קרקעות בישראל. המאמר עורר בזמנו 'רעש תקשורתי' רב, כשהשאלה המובילה הייתה, הימצאותן של הוכחות ל'יד מכוונת' שמאחורי התהליך. תשובתי היא שמבחינת התוצאה, אין זה משנה כלל אם יש יד מכוונת או שהתהליך מונע בכוחה של התארגנות עצמית…

הסוד שמאחורי כריזת האוטובוסים בבאר שבע

הכריזה בערבית באוטובוסים בבאר שבע היא רק הסימפטום לכך, שבאר שבע עוברת תהליכים מואצים להפוך מהר מאוד לעיר דו לאומית. התהליך הזה מתקיים באינטנסיביות 'מתחת לרדאר. יש בו אלמנטים טובים, וגם רעים. איש אינו מנווט אותו. כולם מחרישים ונותנים לזמן לעשות את שלו, והזמן כידוע, איננו חבר של אף אחד…

יש (מעט) ערבים בעולם שחושבים אחרת…

בדף זה אספתי סרטונים המתעדים ערבים בעולם שמדברים אחרת, בתקווה שהקבוצה הזאת תלך ותגדל עם הזמן… אתם מוזמנים להגיב ולהוסיף: אחמד מליגי (Ahmed Meligy) – ערבי מצרי שכותב בדף שלו על ישראל, בהקשרים חיוביים – העלה סרטון שבו הוא הציג מאחוריו את דגל מצרים לצד דגל ישראל ומדבר על הסתת ילדים פלסטינים: הנסיך הירוק, מסעב חסן יוסיף – … להמשך קריאה

אלי אסייג: בעיית המשילות במגזר הערבי

[בתמונה: ניצב משנה אלי אסייג] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על משילות באתר, לחצו כאן] באביב 2015 הגיש ניצב משנה אלי אסייג (ראו תמונה למעלה) את עבודת הגמר שלו למכללה לביטחון לאומי, צה"ל. עבודה זו עסקה ביכולת המשילות של המדינה באזוריה הערביים, ובהשוואה של המצב השורר בישראל בתחום ההכלה של המיעוט … להמשך קריאה

עפר גרוזברד: למה מנהיגים ישראליים מתעלמים מהאוכלוסייה הפלסטינית?

אנו מכירים היטב את הופעותיו של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, בתקשורת. הוא פונה, לא פעם, ישירות לאזרחי ישראל מעל ראשי מנהיגיה. לכן, למרות היותו יריב מר, הוא מקבל בולטות רבה בתקשורת וברשתות החברתיות ואף זוכה להערכה לא מעטה. על רקע זה נשאלת השאלה, מדוע מנהיגים ישראליים מתעלמים מהאוכלוסייה הערבית…

קובי מיכאל: משקל הממד הדמוגרפי בשיקול האסטרטגי של ישראל

באוקטובר 2014 יצא לאור גיליון מס' 3 של עדכן אסטרטגי, בהוצאת המרכז למחקרי ביטחון לאומי" (INSS). בגיליון זה פרסם ד"ר קובי מיכאל – חוקר בכיר, המרכז למחקרי ביטחון לאומי (INSS) – מאמר בשם משקלו של הממד הדמוגרפי בשיקול האסטרטגי של ישראל בסכסוך הישראלי־פלסטיני. להלן קטעים מתוך המאמר: הסוגיה הדמוגרפית הפכה בישראל לנושא השנוי במחלוקת מהותית.  בעיני רבים היא הפכה לשוט … להמשך קריאה

עליאן אל-קרנאווי ונאוה טבו: שיתוף מתווכים מסורתיים כמתווכי-תרבות בפעולות התערבות של שוטרים ושל עובדים סוציאליים בחברה הערבית בישראל

[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן]

[להורדת המאמר לחץ כאן: אל קרינאווי וטבו – שיתוף מתווכים…]

דר עליאן אל קרנאווי, ד"ר, המחלקה לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

רב-פקד נאווה טבו, רב-פקד, קצינת רווחה, מרחב נגב, משטרת-ישראל, מוסמכת לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב

 (התקבל במערכת בספטמבר 2001, אושר לדפוס בדצמבר 2001).

תקציר

מאמר זה מביא דוגמאות למודלים של הפעלת מתווכי תרבות בפעולות התערבות של שני גורמים ממסדיים, הפועלים בתוך המגזר הערבי בישראל – המשטרה וגורמי העבודה הסוציאלית. שני גופי שטח אלה, העוסקים בתחומים דומים, מתמודדים עם הצורך לפתח דפוסי פעילות ייחודיים בהתמודדות עם חברות רב-תרבותיות, ושניהם הגיעו למודלים דומים של התמודדות. המאמר מתאר שני מודלים משטרתיים: העצמת "ועדת סולחה" לפישור ולגישור בסכסוכים בבקה אל גרבייה, ו"מודל מניעת ירי בחתונות", שפותח והופעל בעיר רהט. כן מתואר מודל אחד בתחום העבודה הסוציאלית – "פרויקט המתווכים התרבותיים ברהט".

מילות מפתח

מתווך, ערבים, משטרה, עבודה סוציאלית, רהט, בקה אל גרבייה, חברה רב-תרבותית, תיאורית הקונפליקט, גישור, "ועדת סולחה", "מודל מניעת ירי בחתונות",  "פרויקט המתווכים התרבותיים ברהט"משטרה וחברה 6

כללי

החברה הערבית המסורתית הנה חלק מהחברה הישראלית. אולם, הדפוסים והתהליכים לפתרון משברים, שהתפתחו בחברה הישראלית, מתאימים לחברה  מערבית, ואינם הולמים את צרכי החברה המסורתית, אשר לה דפוסי התמודדות ייחודים.

שניים מהגורמים הממסדיים העיקריים, העוסקים בפתרון סכסוכים משפחתיים כיום, הם המשטרה והקהילה הטיפולית, ולרוב מתקיים בין השניים שיתוף פעולה, שהתפתח ברבות השנים. כניסתן של שתי קבוצות אלה לחברה הערבית המסורתית לא צלחה, מסיבות שיפורטו בהמשך.

מטרת המאמר היא להציג דוגמאות למודלים של הפעלת מתווכי תרבות בחברה הערבית בישראל. מתווכים אלה מסייעים בדרך ייחודית לפתרון בעיות וקונפליקטים, במהלך פעולות התערבות של שני גורמים ממסדיים – המשטרה וארגוני הרווחה, הפועלים בתוך המגזר הערבי בישראל – ברהט ובבקה אל גרבייה. מודלים אלו הצליחו להשיג אפקטיביות רבה יותר מהשימוש בדרכי העבודה הנהוגות במגזר היהודי.

להמשך קריאה