סקייגארד

החיזבאללה ואיראן לא מתכוונים לוותר על ההצטיידות בטילים מדויקים (חבל על הזמן)! לכן, או שאנחנו נוותר; או שתפרוץ מלחמה אכזרית וחסרת תוחלת; ובסופה, אחרי שנשלם מחיר יקר מאוד בנפש וברכוש, וודאי שנוותר. למה שהם לא יוותרו?

המלחמה הגדולה הזו – שבמהלכה העורף שלנו יופצץ ויפגע קשות – תפרוץ, בוודאות כמעט מלאה. אבל, לא בקרוב. מדוע? להערכתי רק בגלל סיבה אחת: איראן, החיזבאללה והארגונים האחרים שנשמעים להנחיות של איראן בסוריה ובעיראק, עדיין לא השלימו את היערכותם. מאזן הכוח הכולל עדיין נוטה, במקצת, לטובת מדינת ישראל.

המלחמה הבאה תהיה "מלחמת הטילים". ככזו, טילי האויב עלולים לשתק את חיל האוויר באמצעות פגיעה נמשכת במסלוליו ובמרכזי הבקרה שלו, בדומה לאופן בו שיתק חיל האוויר את חילות האוויר המצריים והסוריים ב"ששת הימים" ע"י הפצצת מסלולי הטיסה שלהם. לכן, אנחנו חייבים לקדם את פני הרעה בשינוי תפיסה, הנקרא "הגנה התקפית"!

שוב תוקפים בעיראק הרחוקה ובטח תשאלו: מה הבעיה עם עיראק הרחוקה? תאמרו: אין לעיראק גבול משותף עם מדינת ישראל…. נכון. אבל אני מזהה שלוש בעיות חמורות, וכנראה שיש עוד…

ראש הממשלה, פוליטיקאים וגורמים במשרד הביטחון ובתעשייה מדברים, מתפארים ומאיימים על אויבים, אזי הרגשתי צורך להבהיר את הנושא. זו בהחלט הצלחה טכנולוגית מרשימה (יש יכולות דומות רק לארה"ב, רוסיה ואולי סין) שאין בכוחה לפתור את בעיית הרקטות הכבדות והטילים. מדוע?

מדוע, וממי, האמריקאים שהפילו להם את המל"ט הכי יקר ומשוכלל בעולם (180 מליון דולר למטוס) מפחדים? הם חוששים רק מחיל הטילים של איראן שע"פ הודעתם מהערב מטווח באמצעות רקטות וטילים כבדים חלקם מדויקים כל בסיס אמריקאי ונושאת מטוסים אמריקאית במפרץ הפרסי, בעיראק ובאזור…

חשוב להבחין: לייזר חשמלי הוא פתרון מצוין, קיים וזמין, לבעיית העפיפונים ובלוני התבערה; לייזר כימי הוא פתרון – שקיים והוכנס לנפטלין (הסקייגארד) – להגנת המדינה מנשק בליסטי, מטילים ומרקטות…

כאשר שוב יספרו לכם על איזה לייזר חשמלי שמפתחים כאן או רוכשים, דעו זה פתרון כושל, שלא יגן נגד הסכנה הגדולה שמאיימת על העורף והאתרים האסטרטגים: מתקפה נרחבת של רקטות וטילים לרבות טילים כבדים ומדויקים…

להלן מס' סיפורים וחצאי אמיתות שהיחצנים של כיפת ברזל והעיתונות – גם של צה"ל – "מוכרים" לציבור הרחב; ולהערכתי גם למקבלי ההחלטות, שמרביתם אינם מקצוענים ולכן לא מבררים היטב את הנתונים. הציבור מחזיק בהנחות השגויות הללו (כי 'מוכרים' לו…); כך גם ההנהגה הממשלתית, הציבורית והביטחונית (מסיבות פוליטיות); וכמובן, גם היצרנים (מסיבות כלכליות)…

כאשר משגרים את הרקטות מבורות ירי שהוכנו מראש למטרות בגודל של עיר בינונית; אזי כפי שהוכח בסבב האחרון, אחוזי הפגיעה של הרקטות מגיעים גם ל- 40 אחוז. במצב כזה, את כולם חייבים ליירט אבל מעשית זה לא ניתן. לכן, האויב מצטייד בכמויות של רקטות הגדולות פי כמה מזו של כמות המיירטים שלנו ואנחנו נהיה, מהר מאוד, במצב נחות!