האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
ועדת המשטרה בלשכת עורכי הדין יצאה נגד העובדה, שהמשטרה מחזיקה בצורה בלתי תקינה במאגרי מידע על מי שהתיקים נגדם נסגרו מחוסר אשמה או זוכו בצורה מוחלטת בדינם. הוועדה צודקת: אין הסמכה מפורשת בחוק למשטרה לשמור את המידע לגבי אנשים שעננת החשד נגדם התפוגגה. על כן, שמירת נתוני זיהוי של חשודים שתיק החקירה נגדם נסגר או נאשמים שזוכו מהווה פגיעה בפרטיות ואינה מידתית!
האם קרוב היום שמשטרת ישראל תפצה את שוטרותיה בגין ההטרדה המינית שהן עוברות במהלך שירותן? תקדים ראשון למהלך כזה מתקיים היום בקנדה. אחרי עיסוק ציבורי ארוך בהטרדות מיניות שנאלצו שוטרות לעבור במהלך שירותן, הקצתה המשטרה הקנדית סכום של 100 מליון דולרים קנדיים (שהם כ- 76 מליון $ אמריקני) לפיצוי לנשות המשטרה הללו. כיוון שהתרבות המשטרתית דומה בקרב משטרות, סביר להניח, שבעולם ויראלי, זה רק עניין של זמן עד שהתקדים הזה יעודד שוטרות – וייתכן שאף עובדות של ארגונים צבאיים אחרים – בעולם המערבי לתבוע. ישראל, מן הסתם, לא תישאר מאחור.
תחום העיסוק הבעייתי ביותר במשטרה הינו המודיעין! במהלך השנים, עשרות אנשי המודיעין 'חצו את הקווים' והפכו לעבריינים. תופעה זו היא היא בלתי נתפסת ממש. לא אגזים אם אומר כי המודיעין המשטרתי הפך לבית ספר לעבריינים בכירים ולכשל מערכתי מהמעלה הראשונה… המאמר הזה מספק תשובות מדוע!
לפי השמועות, עומד אגף החקירות להיחצות לשניים: חלקו האחד – להב 433, שגם בראשו עומד ניצב, כמו בראש אגף החקירות – יוכפף ישירות למפכ"ל כמעין אגף בפני עצמו לחקירות ברמה הארצית. האגף המוקטן יתמקד בשליטה מקצועית על יחידות החקירה בשטח, וימונה אליו כפי הנראה מינוי חיצוני: שופט מחוזי לשעבר או פרקליט מחוז, מחוץ לשורות המשטרה… גם אם הרפורמה הזו היא בדיה ולא תבוצע, היא משקפת לנו נאמנה את נקודות התורפה של המשטרה, ואת הסיבות שהגיעה למצבים של פער רלוונטיות עמוק שכזה עם המציאות. אם תבוצע ותצלח, יתקדם המפכ"ל שלב נוסף ברפורמה שלו להצלת המשטרה מעצמה!
מתוך הבנת ייעוד המשטרה ותפקידיה, ומתוח אבחון האופן שבו היא בנויה בשטח, ניתן לקבוע, ללא ספק, שעל מנת שהמשטרה תהיה 'ארגון בריא', האגף הדומיננטי ביותר צריך להיות אגף הסיור. אבל אופס… אבל אין אגף כזה. מעולם לא היה (אגף המבצעים איננו אגף סיור!). מישהו דואג שלא יהיה ושלא יתפוס עוצמה. הסיור הוא התחום הזנוח במשטרה ותורת ההפעלה שלו לא התעדכנה במהותה מעולם הוא נשאר חלש, מנוון, סובל מבעיות של איכות כוח אדם שבחלקה אינה מתאימה, ומאי התאמת תפקידיו למציאות משתנה!!
במשטרת ישראל התגלו סימנים – המעידים על קיומה של שחיתות – כבר בתחילת שנות ה- 2000; והם מרוכזים בעיקר במגזרי החקירות, המודיעין והתנועה. עובדה זו כשלעצמה איננה צריכה להפליא. איפה שיש כסף יש שחיתות, ושוטרים הם בני אדם, שחולשותיהם – לצערנו – אינן שונות מאלה של עובדי ציבור אחרים. לכן, שחיתות משטרתית היא תופעת לוואי של כל משטרה מערבית; והשאלה שצריך לשאול איננה אם יש שחיתות, אלא כמה. מה מפלס השחיתות שלנו ביחס לאחרים. הבשורה הטובה היא שלפחות ביחס למשטרות בערים הגדולות בארצות הברית, מפלס השחיתות במשטרת ישראל נמוך מאוד…
האם רק המשטרה – בין כל ארגוני מערכת אכיפת החוק – לוקה ב'שיטור יתר'? מסתבר ששירות המבחן לנוער אינו ממליץ על חלופות למאסר, ברוב המקרים בהם הוא בודק נוער אתיופי. הנתונים מעידים ש- 81% מהקטינים ממוצא אתיופי מקבלים משירות המבחן לנוער המלצה שלילית לגבי חלופות למאסר…
נכון לתעדף את חקירת 'תיק של שרון פרי'! הוא ממוקד באחת הרעות החולות של תקופתנו: ההפרה חסרת הגבולות של זכות הפרטיות של אנשים בכלל ושל מפורסמים בפרט. הויראליות של המקרה היא הזדמנות פז למשטרה ליצור הרתעה אפקטיבית. לכידת המבצעים תהדהד בכל בית, והיא מהווה הדגמת יכולת מצוינת למשטרה, שסיכוייה ליצור הרתעה אפקטיבית טובים: ידע כל עבריין פוטנציאלי שלמשטרה יש את היכולת לגלות את עקבותיו, וישקול את המחיר…
הסיבה היחידה שבגינה המודל של משטרת ישראל כמשטרה לאומית אחת (לכאורה) הצליח לשרוד עד היום, הוא הקרדיט הציבורי – שנצבר מידי תקופה של מתח בטחוני – בגין עבודת המשטרה בתחום ביטחון הפנים!
מישהו מחפש בעקשנות להסיר את קרקפתו של המפכ"ל מעליו. כנגד המפכ"ל, רוני אלשיך, מתנהל מסע תקשורתי מסיבי של ביזוי והגחכה אישית, שלא היה כמותו מעולם בישראל בקרב משרתי ציבור בכלל ואנשי מדים בפרט. אינני זוכר איש מדים שעבר אי פעם את מסלול הייסורים שעובר אלשיך! דה לגיטימציה מסיבית ועקשנית, לאורך זמן – ששותפים בה בעיקר עיתונאים מסוימים – מעלה את התהייה, מי מאחוריהם, ומהי הסיבה האמתית למסע הזה! הגיעה השעה להפסיק להתפעל משרשרת הכתבות הזו, להפסיק להתעמק בתכניהן ובתמונות השזורות בהן, ולהתחיל לשאול, מי עומד מאחורי מסע ביזוי המפכ"ל ומהם מניעיו!
