"וּבַיָּמִים הָהֵם שֹׁפְטִים וְשׁוּעֵי הָאָרֶץ הִטּוּ מִשְׁפָּט וַיַּעֲשׂוּ חָמָס בְּעַם יִשְׂרָאֵל". עמית קרע ב- 29 ביולי 2025, את המסכה מעל פניו ומעל פני מנגנוני הכוח. בפסיקה שערורייתית הוא אישר חיסיון, לבקשתם, על אלפי מקרים של שימוש בלתי חוקי בתוכנת פגסוס, שוועדת החקירה שהקים העם לא תוכל לחקור.
שופטים שמרנים יקרים בעליון, כדאי שתבינו שזו הדקה התשעים. זכרו את - the switch in time that saved the nine של ארצות הברית, בשנות השלושים של המאה העשרים. אתם יכולים לעשות זאת גם פה! אם אתם רוצים להציל את מקום העבודה שלכם, הגיעה העת להפסיק לחשוש מלצאת נגד יצחק עמית. הוא העבר ולא העתיד. אחרת, גם אתם תסבלו כתוצאה מהסנקציות המשתקות האמריקאיות...
מה שהמרצים עשו לאקדמיה בשנים האחרונות הוא בלתי נסלח: הם השחיתו אותה פוליטית, ריסקו את חופש המחשבה, והפכו את השליטה במשאבים למנוף במלחמה פוליטית נגד כל מי שחושב אחרת מהם – תוך שימוש בהחלטת ממשלת המעבר של רבין מ‑1977 (כן, זו שמספרה 666) כדי לקדם אינטרסים מעמדיים צרים. את ההחלטה הזו מזמן כבר היה צריך לבטל.
ב- 24 ביולי 2025, חשף אבישי גרינצייג עימות קולני בבית המשפט העליון בין השופט השמרן והמופנם דוד מינץ, לבין השופט יצחק עמית. עמית עשה את כל המניפולציות האפשריות כדי למנוע מהשופט יוסף אלרון לשבת בדיון הנוסף בעניין פסיקתו שלו ושל ברק-ארז (כשסולברג במיעוט), בעניין החובה לקיים מכרז במינוי נציב שירות המדינה. פסיקה זו נפסקה בניגוד קוטבי ללשון החוק, ואף בניגוד קוטבי לפסיקה של עמית עצמו מהעבר.
אנטוניו גראמשי, הוגה איטלקי שכתב על משברי הגמוניה, תיאר בדיוק את המצב שבו שרויה המחאה היום: כש"הגרנד נרטיב" הישן – הסיפור שמארגן את המציאות – מאבד תוקף, אך טרם נבנה לו תחליף. אז הישן גוסס, והחדש טרם נולד. ובין לבין צצים סימפטומים מבעיתים.
באופן מסורתי, התערבו נשיאי בית המשפט העליון ב'משחק ההרכבים' במשורה, כי שיבוץ השופטים קובע את פסק הדין, והמחיר מתבטא ברמת האמון בבית המשפט ובלגיטימציה שלו. היום הכל נעשה באובססיביות 'ומהמקפצה'. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שקיעתו של בית המשפט העליון והשלכותיה, על פי סדר הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
יצחק עמית הוא היפר אקטיביסט, אבל המחנה שלו כולל רק עוד ארבעה חברים. אז מה הוא עושה? מהנדס הרכבים. במיוחד בתיקים הרגישים במיוחד. אולי בשל הביקורת ואולי גם מכיוון שסולברג התחיל להשמיע קולות עצמאיים, עמית החליט לקחת הימור ולבנות הרכב חדש, ואז זה התהפך עליו...
אם השמאל הישראלי קרא להטלת סנקציות על מתיישבים, חיילים ושרים – אין סיבה שלא להפעיל עקרון הדדיות על אלו החותרים תחת הדמוקרטיה והעם בישראל. טראמפ כבר הראה בעבר שהמאבק בעריצות משפטית אינו רק פנימי. וכפי שאמר בעבר אילון מאסק: אנחנו במלחמת עולם כנגד ה'דיפ סטייט', ובמלחמת עולם כזה, הגורמים הדמוקרטיים והפטריוטים צריכים לשתף פעולה ביניהם. וזה בדיוק מה שטראמפ עושה. כמו כל ביורוקרטיה בלתי נבחרת, מבינה רק דבר אחד: כוח, וטראמפ מדבר בשפה הזאת באופן ישיר, נחוש ויעיל.
בהצהרתו על תיקי נתניהו, נתן טראמפ הזדמנות ליוריסטוקרטיה שתפרה את התיק הזה, לרדת מהעץ. כי אחד מהשניים יקרה: או שבית המשפט יזכה את נתניהו, ואז תהיה הצדקה להגיש כתב אישום חמור ביותר כנגד כל מי שהיה מעורב בתפירה, וחתר בכך תחת הדמוקרטיה הישראלית; או שבית המשפט ירשיע את נתניהו בעבירה ה'אלסטית' של הפרת אמונים, רק כדי להציל את הפרקליטות, ואז הכתם יידבק בם לעולמי עולמים, והם ירשמו בספר ההיסטוריה כשופטים חסרי עמוד שדרה, ששירתו את הדיפ סטייט; שהעמידו את עצמם גם בסכנת סנקציות של ממשל טראמפ.
יש להעביר בדחיפות חוק שיפקיע מנשיא בית המשפט העליון את הסמכות הבלעדית לקביעת הרכבים. אין הצדקה לכך שאדם אחד יקבע לבדו את הרכב הדנים בשאלות המרכזיות והרות הגורל של מדינת ישראל. ההרכבים צריכים להיקבע בהגרלה. אני קורא גם לעמותות, שעוסקות בעניין, להגיש עתירה דחופה כנגד הנשיא עמית ולדרוש שקיפות בשיקולים בקביעת ההרכב. ברור שהעתירה תידחה, אבל צריך לחשוף את ההשחתה החמורה שמתרחשת לנגד עיננו בעיצומה של מלחמה היסטורית.
