האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
שימו לב לדמיון, או אפילו לזהות המילים – שבהן השתמשנו אז, לפני מלחמת יום הכיפורים – וגם היום: "עשרות אלפי רקטות וטילים"; "עליונות חיל האוויר"; "מהירות התמרון"; וכן גם מילה אחת שנתקבעה בנו בסוף אותה מלחמה: הקונספציה… הקונספציה של אז שלא השתנתה: מעולם לא היה מצבינו טוב יותר… מצד אחד זו עליונותנו המוחלטת; ומצד שני, אפסותם שלהם (אולי כמעט אפסותם)…
מאז המלחמה הנוראה ההיא, יום הכיפורים הוא יום הרמייה העצמית והקולקטיבית הלאומי, ואת הרמייה הזו אנחנו סוחבים על גבנו שרים בפיותינו מידי שנה, ומוסיפים עוד ועוד בדיות לארסנל… אולי הגיע הזמן, שיום הכיפורים האמתי – זה של חשבון הנפש וההסתכלות הפנימית והקולקטיבית – יגבר על השקרים העצמיים והקולקטיביים שיצקו בנפשנו, שנצא סוף סוף לחופשי מהזיכרון המוטה של המלחמה ההיא, ונתחיל לקרוא לדברים בשמם…
ב- 6 באוקטובר, ב- 1400 – בצהרי יום הכיפורים, ללא כל רמז מקדים – הופעלו צופרי האזעקה בערי ישראל, וצה"ל נסחף בבת אחת אל תוך הכאוס… מאז, שום דבר לא נותר כשהיה… לקראת יום הכיפורים, ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המלחמה ההיא והשלכותיה. קריאה מועילה…
חיפשתי זווית ראיה, רעננה אך משקפת, על המלחמה הקשה ההיא, ועל התקופה שניתבה אותנו אליה. בחרתי בשתי אמירות, המופיעות בספרו של ד"ר אורי מילשטיין, "קריסה ולקחה", משנת 1993: האחת היא של ראש מחלקת הלוחמה הפסיכולוגית בצבא המצרי, ב- 1973, גנרל עבד אל-רחים; והאחרת היא של מילשטיין עצמו…
המומחים מומחים למה שקרה לא למה שיקרה. זה כולל גם אותי. להלן כמה מהקונספציות שהפכו בשנים האחרונות ל'מובן מאליו מקצועי' בקרב בכירי מערכות הביטחון. הציבור הישראלי מוזמן לדיון ביקורתי בקונספציות המוצעות לו, בהבנה כי לא המומחים יקבעו לו עד היכן הוא מוכן ללכת במאבקו על עתידו הלאומי בארץ אבותיו.
מלחמת יום כיפור הותירה מאחוריה שאלות רבות בלתי פתורות: האם הכשל המודיעיני, לתת התרעה בזמן, היה הבעיה המרכזית של אותה מלחמה? האם הפתעה כזו יכולה להתרחש שוב? איזה לקחים יכול המודיעין להפיק ממנה? ונאמר שהיה המודיעין נותן, בזמן, את היום והשעה למתקפה. כיצד היו אז משתנים פני המערכה? האלוף גרשון הכהן משיב על השאלות הללו אחת לאחת…
