באופן טבעי, צה"ל מהווה מקור מרכזי ומשמעותי של כלי נשק ואמצעי לחימה הזולגים לעולם הפלילי. דו"ח מבקר המדינה מצביע על כך שכבר יותר מעשור, מסתמנת עלייה ניכרת בכמות אמצעי הלחימה וכלי הנשק הנגנבים מצה"ל. אחת הסיבות, המצוינת בדו"ח, הנה התחזקות הקשרים בין עבריינים וסוחרי אמצעי לחימה מהחברה הערבית עם חיילים בעלי גישה לנשק ואמצעי לחימה. גישה זו מנוצלת לביצוע הגנבות ולמכירת הנשק לעולם הפלילי…
כי 49% מהציבור הערבי סבור כי ביישובו קיימת תופעה של ירי ושימוש בנשק. השימוש הבלתי-חוקי בנשק ממלא תפקיד מכריע באלימות בחברה הערבית. על פי הערכות, עשרות אלפי כלי נשק מוחזקים בלא רישיון בידי אזרחים ערבים, החל מנשק קר, אקדחים ומטעני חבלה מאולתרים, עד כלי נשק ותחמושת "תקניים" הכוללים רימוני רסס, רובי סער ואף טילי כתף…
החזקה, נשיאה או שימוש בנשק בלתי חוקי, הינן עבירות חמורות מסוג פשע (שדינן מעל שלוש שנות מאסר, בהתאם לעבירה הספציפית) ובאופן טבעי, אדם המחזיק נשק בלתי חוקי יעשה כל שניתן כדי להסתירו ולא ישתף פעולה עם הרשויות. לכן, קשה מאוד לאמוד מה היקפה של התופעה, כמה נשק בלתי חוקי יש במגזר הערבי בישראל…
יש פתגם ערבי שאומר: "ח'יל וח'יאל וברוד" – החייל הרובה והסוס. זה הסמל של הגנה של ביטחון ושל גבריות. לגבר צריך להיות שפם ורובה כדי שיראו שהוא גבר. הרכב החליף את הסוס אך הרובה נשאר. זה העניין של התרבות הערבית נטו. גבר בלי רובה בלי נשק הוא לא יכול להיות גבר…
במהלך הראיונות, שנערכו במסגרת כתיבת עבודה זו, עלה שוב ושוב נושא מרכזי אחד כרקע מסביר של חלק גדול מתופעות הפשיעה בחברה הערבית – תחום העבריינות הכלכלית. סוג זה של פשיעה מבוסס על פעילות פלילית על בסיס כלכלי שמטרתה לצבור כסף ונכסים ולהלבין כספים שהושגו בפשיעה כבסיס לצבירת עוצמה תוך שילוב עם השקעות ועסקים חוקיים או חוקיים למחצה…
היעדרה של המדינה גורם לחלל שאותו ממלאים בעלי עניין. חלקם, מתוך כוונות חיוביות שמטרתן לגשר על הפער ולאפשר איכות חיים ראויה, כפי שעושים פעילים חברתיים או כפי שפועלת המשטרה במקרים רבים וחלקם האחר הם גורמים פליליים שממלאים את החלל כדי לצבור כוח והשפעה…
בשנת 2014 פרסמו אוניברסיטת חיפה ומרכז אמאן את ספרו של נוהאד עלי – "אלימות ופשיעה בחברה הערבית בישראל, קונספירציה ממסדית או פשיעה תרבותית". עלי מנתח את הרקע והסיבות לתופעת הפשיעה בחברה הערבית, בשני צירים מרכזיים המנוגדים מאוד זה לזה: הראשון הוא אחריות הגורמים השלטוניים. השני עוסק בהיבטים התרבותיים חברתיים בחברה הערבית, שמקשים מאוד על חיסול התופעה…
השלטון המקומי הוא מרכיב מרכזי וחשוב בניהול שגרת החיים בקהילה וביצירת סביבה בטוחה וחיונית ויש לו השפעה משמעותית על מניעת פשיעה וסטיות חברתיות אחרות. הרשויות המקומיות בחברה הערבית התפתחו במרוצת השנים והפכו למנגנון מרכזי בחיי תושביהם אך גם לזירה של תחרות פוליטית וחברתית פנימית. מה השפעתו על התפתחות הפשיעה במגזר?
בשנת 2010, נערך על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת דו"ח מקיף בנושא הפשיעה והאלימות בחברה הערבית בישראל ובו נסקרו הגורמים להתגברות האלימות והפשיעה. הדו"ח סוקר את גורמי הרקע לפשיעה בחברה הערבית ומחלק אותם לשתי קבוצות – גורמי עומק בחברה הערבית בישראל וגורמים חברתיים כלכליים…
החברה הערבית בישראל סובלת משיעורים גבוהים של אלימות ביחס לחברה היהודית ועוד יותר מדאיג מכך ממגמה של החמרת התופעה. הפערים בין החברות בולטים במיוחד כאשר מדובר בעבירות חמורות שמאופיינות במקרים רבים בשימוש בנשק לצורך ביצוע העבירה, כמו בעבירות רצח או שוד בנסיבות מחמירות. הנטייה להשתמש בנשק נובעת מזמינותו הגבוהה והיא שגורמת באירועים רבים, להחמרה של התוצאה ולמעגל תגובה המזין מחדש את מעגל האלימות…
