'היום שאחרי' הוא מושג שגוי ובעייתי שניכנס לתרבות האסטרטגית הישראלית בעקבות 'מלחמת חרבות ברזל'. בעייתי, כיוון שאפשר לתכנן כיצד נכנסים לאירוע משמעותי, אך לעולם לא איך יוצאים ממנו, ומה יהיו התנאים בסביבה המערכתית אז. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'היום שאחרי', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
כשפותחים במלחמה, מתחוללת טלטלה רבתי שמשנה את יסודות המציאות המוכרת. אמנם לתרבות המערב בבשורת המודרנה, קשה לקבל שאין בידי המדע וחכמת התכנון האסטרטגי להבטיח מלחמה שמתקדמת על פי תכנית סדורה מראשית עד אחרית. אבל מלחמה היא אירוע בהתהוות, שאינה נתונה לחיזוי בתבונת המומחים. זה מה שמבדיל פעולות בתחום ההנדסי טכנולוגי מפעולות בתחום האנושי.
לא במקרה, התכתבה הצהרת שר הביטחון גלנט – נגד סכנת ממשל צבאי ישראלי ברצועת עזה – עם הדיווחים מתחילת השבוע על טענת הרמטכ"ל בקבינט המלחמה, כי כוחות צה"ל חוזרים שוב ושוב למקומות בהם כבר נלחמו, כי אין שום תהליך מדיני. בדיוק כאן מתחילה מחלוקת כוללת בשאלה המקיפה בכל זירות המלחמה: האם במצב שנוצר, ישנו בכלל כיוון ממשי לתהליך מדיני?
