האיחוד האירופי, שנוסד כחזון נאור של אחדות ושלום, כלוא היום בתוך "כלוב של זהב" ביורוקרטי, שהפך למנגנון של השמדה עצמית. השתלטות הפקידות המנופחת על מרחב קבלת ההחלטות, יצרה נתק אורגני בין המסדרונות הממוזגים של בריסל לבין הדופק הפועם של המציאות בשטח. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', פרדיגמות וניפוץ פרדיגמות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
אנחנו נשלטים באיחוד האירופי על ידי אנשים שמעולם לא היו צריכים לעמוד בחשבונות שכר, או לנהל שרשרת אספקה. עבורם, תקנה בת 500 עמודים היא 'מסגרת'; עבור האדם בשטח, זוהי אחיזת חנק. הטפיל גדל כל כך שהוא מאמין שהוא הגוף, מבלי להיות מודע לכך שמשקלו הוא שגורר את כל המבנה אל תוך העפר.
במקום הבכי והנהי, המאפיינים את מדיניות החוץ הישראלית, הגיעה העת למדיניות אקטיבית ישירה נגד יריבים בזירה הבינלאומית, שתסביר להם שבחישה בעניינים של מדינות אחרות עשויה להיות דו סטרית. בלגיה היא יריבה קשה, והגיעה העת לתמוך, בקול, בעצות, ביצירת לובי ובכספים, בדרישות הפלמים לעצמאות.
תקציר: חוק המגוון (Diversity) בתורת המערכות המורכבות מלמד אותנו על חשיבות הצורך לגוון בכל תחום מחיינו: אף פעם 'לא להשאיר את כל הביצים בסל אחד', ולא להפוך שבויים בידיו של גורם אחד. החוק הזה קיבל משנה תוקף אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה. ביום אחד 'ירד האסימון' לחלק ממדינות אירופה - ולגרמניה בראשן, שמצאו את עצמן בנות ערובה בידיה של מוסקבה...
מה אחריותם של הנשיאים, זלנסקי וביידן למה שמתחולל באוקראינה? ביידן מתגאה שהוא ידע הכל וגם העביר לזלנסקי. שניהם ידעו. מה הם עשו עם זה? למה לא לקחו את הנשיא הרוסי פוטין ברצינות? האם אין לו תביעות שראוי לקחת אותן ברצינות? שניהם יכולים היו בקלות למנוע את המלחמה, בהקפדה לא לייצר איום צבאי מתהדק על רוסיה, כפי שתופסים זאת רוסים רבים.
הסכנה הגדולה ביותר היא הקיפאון שגורמת ההפתעה מחזרת עידן הצבאות הגדולים. אסור לקפוא כמו שועל שהסתנוור מאורות הרכב השועט לעברו וקפא על הכביש. היחלצות מנחיתות אסטרטגית מחייבת השקעה עצומה; והיא חייבת להתבצע כבר היום ובהיקף שנתי של מיליארדי ש"ח רבים. המשמעות היא שנשלם מחירים קשים בתחומים אחרים.
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הצהיר לאורך הקמפיין לנשיאות, שאם היה הוא מנהל את המשא והמתן הגרעיני, הוא היה קם משולחן המו"מ הגרעיני. הצהרתו על יציאת ארצות הברית מההסכם היא, למעשה, קימה משולחן המו"מ במטרה להשיג עסקה טובה יותר.
רבים בממסד האירופי נשמו לרווחה כשמפלגת השלטון של מארק רוטה ניצחה את הבחירות בהולנד, אבל קולות הצהלה על כך שהימין הקיצוני נבלם, מטעים. המפץ הגדול בלתי נמנע... אירופה מצויה בתהליך חד כיווני שלא ניתן לעצרו.
מה שקורה לאיחוד האירופי הוא סימפטום מוקצן למחלה ארגונית, ממאירה, שמכרסמת בממשלות, וגם בארגונים שונים בעולם המערבי כולו. היא משתקת אותם, ונוטלת מהם את היכולת להתאים את עצמם לנסיבות משתנות. המחלה הזו קרויה ביורוקרטיה ש"עלתה על גדותיה" או בשפתו של פרופ' יצחק אדיג'ס, גדול אנשי הארגון של סוף המאה העשרים (בתמונה למטה משמאל), "שלטון הביורוקרטיה" ו- "שלטון הנהלים". כדאי מאוד שקברניטיהם של ארגונים ביורוקרטיים רבים - ממשלתיים ואחרים בישראל - יפנימו את הלקח (למרות שהסיכויים לכך אפסיים). ארגון שיהפוך עצמו לבן ערובה בידי המנגנון הביורוקרטי שלו, סופו שימצא את עצמו שקוע לעייפה בפער רלוונטיות, עד שייזרק לצד הדרך!
