[לקובץ המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות ירושלים, לחצו כאן]
עם התגברותו המחודשת של מאבק קיומנו על אדמתנו, בבקשנו נתיב ליוזמה אקטיבית – מעבר למעטפת ההגנות ההולכת ונערמת על סף בתינו – ביקשתי להציע את מיצוי הפוטנציאל הטמון בעיצוב המרחב ביהודה ושומרון.
לא קל להסביר מהו עיצוב מרחב, וכיצד הוא מתהווה. דיוננו על הקשר בין גוש עציון לירושלים, מעניק הזדמנות להתבוננות מושגית בהתהוותו ובמשמעותו של עיצוב מרחבי. מדובר ברשת הזיקות שנוצרה ומתקיימת בין גוש עציון לירושלים, באופן שהן השפיעו ומשפיעות על המרחב ועל תפיסתנו אותו.
לפנינו מערכת זיקות הדדית: ללא ירושלים כעיר מחוז תומכת, אין אפשרות לקיום גוש עציון ומנגד ללא גוש עציון, ירושלים אינה עיר. זו ההדדיות המוכרת מפרקי אבות: אם אין תורה אין דרך ארץ, אם אין דרך ארץ אין תורה… אם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח (פרק ג'). בקיצור, אבקש להסביר כיצד גוש עציון הוא שעושה את ירושלים לעיר, כפי שילדינו עושים אותנו להורים.
