האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
סנכרון (Synchronization) הוא מושג המבטא יכולת להכיל מתחים, מתוך יצירתה ה דינאמית של נקודת איזון, המסנכרנת ביניהם. לצורך כך נדרשים שינויים של ערכים תרבותיים, מבנה ארגוני ו- תהליכי עבודה. היכולת לסנכרן מאפשרת הסתגלות; והתוצאה המתהווה היא מה שמכונה שלימות ניגודית או שלימות הניגודים…
לכאורה, אפשר היה להציע מענה בקריאה לצעירים לפנות לפריפריה. אלא שההתנהלות הממשלתית כפי שהתקבעה בתחומים אלה בשנים האחרונות, חוסמת את הבשורה לאלו הרוצים לבנות במצפה לבון בגליל העליון, במחיר שמתקרב למיליון שקלים. בשביל מה לעבור לפריפריה?
"עם ישראל בשביל מה אתה חי?" שאל א"ב יהושע, והוסיף: "לא ההישרדות היא מעלה, אלא כיצד היא נעשית, מה תוכנה, מה ערכיה ובעיקר מה מחירה." למפלגות הפועלים החלוציות היה בשאלות אלה סיפור יהודי גדול. לשמאל הישראלי של המאה ה-21, אין כיום סיפור יהודי משכנע…
אוהבים לצטט את המשפט הידוע: If you want to shoot shoot don’t talk. המשפט הזה נכון למבצעי מוסד חשאיים; אבל, ממש לא נכון למלחמה. הדיבור של המנהיגים לפני המלחמה בתוך המלחמה ולאחריה הוא חלק חיוני במעשה המלחמה…
משבר הקורונה, עם תקופות הסגר הארוכות, עורר בתושבי ערים בארץ ובעולם כמיהה מחודשת למגורים במרחב הכפרי. אולם לנוכח מגמות התכנון והבנייה בישראל בעשורים האחרונים, אנשי העיר שיבקשו לעבור למגזר הכפרי יגלו עד כמה האפשרות לכך כמעט ואינה קיימת…
"ישראל זקוקה" כתב איזנקוט בפתיחת דבריו, "למנהיגות המובילה את המדינה לקידום ערכיה הלאומיים, לגיבוש חזון לאומי" – לזה אני לגמרי מסכים. כאן הדיון צריך להתחיל; ונראה שאיננו שואפים לאותו חזון לאומי…
נדרשת הקמת כוח אבטחה רחב היקף, מבוסס חיילי מילואים, סוג של ז'נדרמריה, אולי תחת פיקוד העורף, או משמר הגבול. האזרח המאוים ראוי לקבל הגנה מדינתית שבהחלט יכולה להינתן לו בהתארגנות המתאימה…
מה שקרה להרצי הלוי בשער בסיס חצרים הוא תוצאה ישירה של חינוך דוגמטי ל״שלטון החוק והנוהל״ בלי להותיר לש״ג מקום לשיקול דעת. זה מעולם לא היה קורה בפלמ״ח…
במצב מופרך – שבו לעם אחד מותר לעשות הכל בקרקע; והחוקים והרגולציה חלים רק על העם האחר – אם היה לנו נוער גבעות גם בנגב, מצב אדמות המדינה שם היה טוב הרבה יותר!
ועוד. אז הרעיון של גנץ הוא לעשות שלום עם אבו מאזן ברמאללה במחיר חורבן ומלחמת אזרחים במדינת ישראל?
