גרשון הכהן

במאבק שפרץ על נטיעות קק"ל בנגב יש ממד של הזדמנות. אחרי שנים של התעלמות והכחשת אובדן המשילות של מדינת ישראל במרחבי הנגב, עם ישראל יתעורר אולי למאבק על מרחבי מולדתו.

נראה כי בינתיים, שר הביטחון גנץ מקדם בשטח צעדים 'מתחת לרדאר' – במגמת חזון שתי המדינות. בתהליך זוחל דונם פה ודונם שם, בעידוד הממשל האמריקאי, הולכת ונבנית המדינה הפלסטינית במרחבים החורגים מעבר למה שכבר נתון בידיה בשטחי AB.

ראוי לרסן את חרדת הקיום. התבוננות בחרדה תגלה עד כמה היא קודם כל תלויה בנו, בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על סיבת קיומנו כמדינה בארץ אבות, על כל מה שאנו מבקשים להשיג בה.

תקציר: אם מישהו טרם הבין עד כמה חיוניים הרבש"צים, בא הפיגוע בחברון במוצאי שבת ה- 29 באוקטובר 2022 והוכיח, שחור על גבי לבן… 

יד אחרי מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, במאי 2021, נפגשנו במסגרת תנועת הביטחוניסטים עם מפכ"ל המשטרה. לנו היה ברור מה צריך לעשות: הגנה מקומית רחבה, המושתתת על אנשים מקומיים, שמתורגלים להגן נגד כל מי שקם עליהם. כבר באותה עת אמרתי למפכ"ל שאני יודע להקים תוך חודש – מאלף ועד תו – משמר לאומי.

האם אף אחד, חוץ ממני, איננו רואה את הקשר שבין חוות הבודדים – המושמדות על ידי המנגנון הביורוקרטי והמשפטי – לסוגיית אבדן הריבונות על שטחי המדינה?

שוויון היא מילה שאינה קיימת בעולם המערכות המורכבות. תכונות מסוימות – כמו יופי, תבונה, כריזמה, עוז רוח, נכונות להקרבה – תהיינה תמיד  נחלתו של מיעוט. לכן, השימוש במילה שוויון בפי הפוליטיקאים היא תמיד פועל יוצא של נאיביות או מניפולציה!

השאלה הנכונה לשאול את הציבור בנושא צבא העם היא, כיצד תוכל מדינת ישראל לקיים עצמאות ביטחונית, אל מול מכלול האיומים ההולך ומתרחב, אם תחדל מלגייס בגיוס חובה את מלוא האיכות והכמות הטמונים בחברה הישראלית? עמדת צה"ל בסוגיה חד משמעית: בעשורים הקרובים, אין למדינת ישראל כל אפשרות לבסס את ביטחונה על שיטת גיוס אחרת; ואין זו רק שאלה תקציבית.

באופן מעשי, מלחמת העצמאות נפתחה עם ראשית ההתיישבות היהודית החדשה במאה ה-19, ומעולם לא הסתיימה. מגמות המתרחשות בימים אלה בארץ ישראל מסמנות פרק חדש במלחמת העצמאות המתמשכת של העם היהודי בארץ אבותיו. באירועים אלו ראוי כמובן לציין את פרעות הערבים בחודש מאי, בעיצומם של ימי מבצע 'שומר החומות'.

הגישה אותה אבקש לתאר מתייחסת אל מתחים כנקודת מוצא ליצירה אדריכלית ומצביאותית והיא מכונה גישה דיאלוגית. זו גישה, שבבסיסה ניצבת הכרה בהיעדר היכולת לגיבוש נקודת הכרעה מוחלטת בדילמת המתחים, היא דוחה את השקיקה לאמת מוחלטת, שאינה ממשיכה להיטלטל בסבך המתחים. זו  למעשה הגישה הבסיסית של תורת הקבלה. זה מסביר למה גם בן גוריון וגם משה דיין מצאו ענין בלימוד תורת הקבלה.