האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
נגדיר גיוס עובדים (recruitment) כתהליך של זיהוי עובדים פוטנציאליים הדרושים לארגון; הבאתם לראיון; בחירה בעובדים הנכונים והחתמתם על חוזה העסקה. במילים אחרות, זוהי כל פעולה נדרשת, מרגע שזוהה צורך במשאב אנושי ועד למילוי אותו פער. מיון עובדים (אין למושג זה מילה אנגלית והוא נכלל במושג recruitment) הוא כלל הפעולות הנעשות לצורך איתורו של אדם שתכונותיו כעובד מתאימות לדרישות התפקיד ככל האפשר.
נגדיר גיוס עובדים ומיונם (recruitment) ככלל הפעולות הנעשות במסגרת התהליך של זיהוי עובדים פוטנציאליים הדרושים לארגון; איתורם, הבאתם לראיון; בחירה בעובדים הנכונים מביניהם והחתמתם על חוזה העסקה. במילים אחרות, זוהי כל פעולה נדרשת, מרגע שזוהה צורך במשאב אנושי ועד למילוי אותו פער. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות משאבי אנוש, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
אנחנו זקוקים לעובדים נוספים, כחלק מתכנון המשאב האנושי בארגון, בעת גיוס ראשוני, בהקמת החברה; בעקבות התפטרות או פרישת עובדים לגמלאות; כשהעסק מתרחב; וכדומה. בפרק זה נתמקד בתהליכי מיון אותם עובדים, וגיוסם לארגון; וחוכמת הגיוס היא היכולת, לגייס את האדם הנכון למקום הנכון, בתזמון הנכון…
נתחיל מהסוף: שיטת 'חבר מביא חבר' לגיוס עובדים היא השיטה האפקטיבית מכולן מבחינות רבות. אבל, אליה וקוץ בה: היא מתאימה, בדרך כלל, כשיטה מובילה של גיוס עובדים, רק לארגונים מוצלחים, שנזקקים לה הרבה פחות מארגונים אחרים, טובים פחות. ועכשיו אפשר להתחיל…
פירמידת תשואות הגיוס (recruitment yield pyramid) היא כלי לאופטימיזציה של תהליך הגיוס. היא משמשת אותנו כדי לוודא, שהשקענו במספר האופטימלי של עובדים פוטנציאליים, שממנו יגויסו עובדי הארגון החדשים. היא גם משמשת לנו גם כהיזון חוזר האם מדדי האופטימום שלנו אכן נכונים…
אני סבור – כותב ברנע – שממשלת ישראל "נרתעה מן התהליכים החברתיים של הגברת הדרישה לשוויון בקרב המגזר הערבי כתוצאה מהתגייסות המונית לצה"ל. במילים אחרות, שילוב ערבי ישראל כאזרחים שווים בחובות ובזכויות במדינה לא עלה בקנה אחד עם המשמעות היהודית ציונית של המדינה, לתפיסת המשטר שעוצב – "מדינת בן גוריון"…
סוגית מודל צבא העם וגיוס החובה לצה"ל, היא סוגיה המצויה כל העת בשיח הישראלי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות צבא העם וגיוס החובה לצה"ל, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה…
ביוזמת חברי הכנסת מוסי רז ממר״ץ ויהודה גליק מהליכוד, התקיים השבוע דיון בכנסת על ההצעה לביטול גיוס החובה לצה״ל. איש מהמצדדים במעבר לצבא מקצועי לא בחן לעומק את מלוא המשמעויות לכך…
בתוך המערבולת הפנימית של תהליכי שינוי מואצים, קריסת ההנהגה ואבדן סמכות רבנית, יש מי שמשליך מבחוץ 'בלוני חמצן' להנהגה הטובעת, ומאריך את חייה – למשל, אותם פוליטיקאים שמיהרו לקפוץ על החלטת הסרק של בג"ץ בעניין הגיוס (מישהו באמת חושב שהחרדים יתגייסו? …) – למרבה הפרדוקס, מדובר דווקא באותם פוליטיקאים שהמגזר שלהם ירוויח באופן המיטבי מההתפוררות הזו…
האירוניה בפרשת דברי הרב לוינשטיין היא, שדווקא שהתפיסה של הרב מכינת עלי, המקדשת את השירות הצבאי, גרמה לכך שבני הציונות הדתית ייקחו חלק פעיל ביותר בשירות זה. תובנה זו לא נעצרה שם כמובן וגם בנות המגזר ספגו את תפיסת עולם זו, ובשל כך החלו להתגייס במספרים גדולים והולכים…
