האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
מה לעשות והשכול הוא ספציפי. ביום הזכרון כולנו זוכרים את אלו שנתנו חייהם על רקע וכתוצאה של הסכסוך ושל הסכסוך בלבד. מנקודת מבט אישית, אין הרבה הבדל אם היקיר שלנו הלך לעולמו בגיל 90 מסיבות טבעיות, או בגיל 19 בשל תאונת דרכים. אבל מנקודת מבט ציבורית, מה לעשות וההבדל קיים וידוע, וכל נסיון להכחיש או לטשטש אותו, מעיד על המכחיש ועל המטשטש ולא על העניין עצמו.
העימות הישראלי בשאלת עתידנו, הביא לחזית הדיון את 'האופציה החילונית'. משמע, להפוך את החילוניות לסקטור, ובאמצעות כוחו היחסי וכוחן של פשרות קואליציוניות, לשפר עמדות של הציבור החילוני ביחס לציבורים המנוגדים, בראשם 'המשיחי-מתנחלי' והחרדי כמובן. ואני אומר: לא 'חילוניות' (ובוודאי לא 'דתיות'). ציונות.
שלום תמורת שלום – או: מדוע רק מנקודת מבט שמאלית דווקא יש צידוק מוחלט לישיבת והתיישבות יהודים בכל ארץ ישראל…
בכרזה: גזענות בשלושת המקרים הללו מחייבת שלוש תנאים שאחד מתבסס על השני ואין גזענות אם שלושתם לא מתקיימים:
– השני: הנחת יסוד המבוססת על טיעונים 'מדעיים' (כלומר, הם כאילו מדעיים!) שבעל תכונה ביולוגית X, עולה בערכו העקרוני (לא ביכולותיו, אלא בערכו כאדם!) על בעל התכונה הביולוגית השונה.
– השלישי: מסקנה מעשית שעל מנת ליצור עולם טוב יותר יש לכל הפחות לדכא את ה'נחות'; ובמקרה הקיצוני יותר, להרחיקו מהחברה ואפילו להשמידו.
מה שהיה הוא שהווה, והוא שיהיה: נמשיך לחיות ליצור ולעבוד; ומדי פעם נזכיר לעצמנו, מה מקור העוינות לציונות וליהודים. על ידי תזכורת עצמית – בת כמה שנים העוינות הזו – נוכל למדוד את הישגיה העלובים, לחייך, לירוק אולי לכאן או לשם, ולהמשיך הלאה.
נס לא יקרה לנו, ובין אם נמצא או לא נמצא פך אחד של שמן שיספיק לשמונה ימים, תמיד יגיע היום התשיעי, ואחריו העשירי, ואחריו זה שאחריו… ובכל יום חייב אדם לקום בבוקר עם שיר חדש בלב, ואם אין לו שיר חדש הוא יכול לחזור לשיר של אהרון זאב ולהמשיך לעלות בהר ולרדת בעמק, לחפש מעיינות אורות גנוזים ולחצוב בסלע, כדי שיהיה עוד אור.
ננסי פלוסי ציטטה משירו של אהוד מנור, 'אין לי ארץ אחרת'. התרגשות גדולה אחזה בציבור הישראלי כולל אלו הנושאים כמוני את השם המפורש, אהוד מנור…
מעשה שהיה כך היה. חבר שלי סיפר לי שלפני כמה ימים הוא שמע הרצאה ממומחה לדתות, במסגרתה הסביר אותו מומחה לדתות שמצהיר על עצמו שהוא רואה באקדמיה עניין בעייתי; והואיל והעולם 'מורכב', אין לנו ברירה אלא להתייחס באופן מכבד ומלא יראה לתופעות משונות לכאורה הנובעות מאמונה יוקדת…
מי שמתבסס על ההיסטוריה מבלי להבין את מהותה של ההיסטוריה, הופך את ההיסטוריה לאידיאולוגיה… כי הכלל החשוב ביותר בהיסטוריה הוא השינוי. כשאומרים אין חדש תחת השמש הכוונה היא שלחברה האנושית תמיד היו ותמיד יהיו בעיות. אבל כשאומרים שאף אחד לא נכנס לאותו נהר פעמיים, הכוונה היא למציאות הקבועה של שינוי…
המאמר עוסק בתפקידה של מורשת היסטורית; מהו בהחלט לא תפקידה; ולאן מובילים אותנו מעוותי שכל 'משמאל' או 'מימין'… פרופ' אודי מנור על פרשת אלטלנה.
