ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תופעת השחיתות השלטונית וסוגי שחיתות אחרים. זאת, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה...

מה קורה כשהון ושלטון מתערבבים ביחד? ילדים נטבחים בבתי-הספר - המקומות בהם הם אמורים להיות הכי מוגנים. אני מדבר, כמובן, על אמריקה. ומה הקשר להון-שלטון? פשוט מאד. חברות הנשקים מפעילות שם כוח גדול על חברי הקונגרס והסנאט כדי שיוכלו להמשיך למכור נשקים. אבל לא זאת בלבד - הן גם חוסמות את המחקר בנוגע לדרכים היעילות ביותר למניעת פציעות מנשקים חמים...

האחים עזרא (שוני) וראובן גבריאלי הם בעלי הון, שבמשך שני עשורים (2005-1985) נחשבו לבעלי השפעה פוליטית אדירה (בעיקר, בזכות קשריהם עם אריאל שרון, אהוד אולמרט ומשה קצב) ועסקים חובקי עולם. היום השפעתם אינה קיימת, ועסקיהם בדעיכה... הם הפכו ללא רלוונטים! בשנת 2003 סייעו השניים לענבל, ביתו של שוני, להיבחר לכנסת והיא בת 27 בלבד, לפני שסיימה את לימודיה וללא כל עשיה ציבורית רלוונטית. הצעד הזה התברר כהצלחת יתר. הוא מיקד אליהם את רשויות האכיפה והביא לבסוף להגשת כתבי אישום נגדם...

התקשורת 'תבלבל בימים הקרובים את המוח', שהסכמתו של איש העסקים, מיקי גנור - הנציג הישראלי של תאגיד הצוללות הגרמני טיסנקרופ המספק לישראל צוללות מדגם דולפין וספינות טילים - לשמש עד מדינה מהווה 'רעידת אדמה'... האמנם?

בישראל ראשי ממשלה רחוקים מלהיות "פרח מוגן". ניסיון עשרים השנים האחרונות מלמד שחקירת ראש ממשלה מכהן הפכה לדפוס של קבע במדינת ישראל (רבין, נתניהו, שרון, ברק, אולמרט ונתניהו; החקירה הובילה לסיום הכהונה של שניים מהם, רבין ואולמרט; ועוד היד נטויה...). מה כל זה מלמד אותנו?

בעשירי באוגוסט 2016, כתב יגאל סרנה - סופר, עיתונאי ופובליציסט ישראלי - את המאמר הזה בפייסבוק, שראוי לקריאה מעמיקה ולהטמעה, ושנכון לו להילמד בכל שעור מבוא לקורס בשחיתות שלטונית. הוא מחייב אותנו להבין את ההבדל בין עיקר לטפל, לדעת לזהות 'ספינים' ולהבין את סיבותיהם... "אם הישראלים היו יודעים איזה שיתוף פעולה נגד האזרחים יש שם למעלה בין ההון לשלטון", כותב סרנה, "הכל היה מתפוצץ פה. עולה באש. ביזה שאין לה סוף. הכל נגד האזרח. מדינת ישראל מזיינת את מר ישראלי...".

שחיתות שלטונית היא תוצר טבעי של תופעת העוצמה, ומאבק העוצמה, במערכות חברתיות וארגוניות. לא ניתן להכחיד אותה. היא תמיד תהיה איתנו. כמו הרפס על השפתיים, היא תתפרץ ותגדל לממדים שיהיה קשה לחיות איתם, באותם זמנים שבהם נחלשת ההגנה הטבעית של הגוף; ולהפך. תצטמק כאשר מנגנוני ההגנה של הגוף יהיו בשיא תפקודם. בתיאוריה, אמורה הדמוקרטיה לייצר עמידות כנגד השחיתות השלטונית. בניגוד לדיקטטורה, שבה שולטת קבוצה אחת על ההון, השלטון והתקשורת, הרי שהדמוקרטיה יוצרת לכאורה איזונים ביניהם. אבל, הגישה הזו נאיבית. בפועל, מתקיים מאבק עוצמה מתמיד בין בעלי העוצמה הללו, ההון, השלטון והתקשורת, ובעלי ההון מנצחים בו. שחיתות שלטונית היא התוצאה של השתלטות ההון על השלטון (הרשויות, המבצעת והמחוקקת) ועל התקשורת!

הפוליטיקאים ובכירי החקירה המשטרתית - בכל מדינה דמוקרטית - מקיימים ביניהם כל העת מעין תחרות ב"משיכת חבל", במשחק דינאמי שלא יסתיים לעולם: אנשי המשטרה מנסים, מחד גיסא, להגמיש את הכללים ולהרחיב את גבולות הפעולה על מנת להצליח בחקירותיהם; הפוליטיקאים מצידם מנסים "לביית", לרסן ו"לייבש" את יחידות החקירה, מאידך גיסא. עדויות על כך מצויות גם בספרות המקצועית.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Democracy Chronicles לאתר flickr] [לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] איך הייתם מגדירים איש ציבור שבמסגרת עבודתו, מקבל כסף כדי לשנות את החלטתו המקצועית? לפי הספרות המקצועית מגדר מעשה זה כשחיתות שלטונית… שחיתות שלטונית (Government Corruption) מוגדרת כמעשה או כמחדל של איש ציבור (עובד…

האם השחיתות המשטרתית 'קפצה מדרגה'? פרשת רונאל פישר מלמדת לפחות לכאורה, שהשירות אותו הגישו אנשי משטרה לבעלי ההון כלל, כפי הנראה, שלושה מרכיבים עיקריים, אמתיים, ו/ או בדויים לצורך סחיטת כספים: מתן מידע על החקירות; ביצוע סחבת וחבלות במהלכן; וסגירת תיקים. שני המרכיבים האחרונים אינם יכולים להתבצע ללא סיוע של קצינים בדרג בכיר יותר. אם יש בהם ממש, דומה שהגענו לשלב מתקדם יותר: של השת"פ בין דרגי הניהול - הבכיר והזוטר.