אסא כשר: הערות על משרד הבריאות המפקיר חיים של קשישים

מה שמתרחש בבתי האבות מצטייר כתוצאה הכרחית של מדיניות משרד הבריאות להפקיר את חיי הקשישים. שני סממנים בולטים: אחוזי הנפטרים הגבוהים ללא שיעור, ההתחמקות הממושכת מבדיקות הדיירים והעובדים... בבוא יומה של ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת תקופת הקורונה, אחד הנושאים הראשונים במעלה יהיה: היחס השלילי של משרד הבריאות לקשישים (גרוטו: "הם ימותו בלאו הכי"), שהתבטא בהפקרתם...

שירית כשר: די! הגיעו מים עד נפש

אנחנו, המון העם, העברנו את הסדר בבידוד בזום עם ההורים שגם הם לבד לגמרי. לגמרי לבד. והם, ״המנהיגים״ מורמים מעם, גבוהים מחוק ומתקנות חירום, פטורים מציות. הם יבקשו סליחה, או אפילו זה לא וימשיכו בדרכם ״המנהיגותית״ ואנחנו נחזור לבידוד עד להודעה חדשה. וזה פוצץ אותי מכעס, כעס לאו בר כיבוש...

שרון זקס: הקורונה תציל אותנו מעצמנו – חלק ב’

הקורונה מכריחה אותנו להשתנות לטובה. נגיף הקורונה הוא האופטלגין שכדור הארץ והמין האנושי מקבלים, לאחר שדפקנו לו את הראש במשך עשורים רבים של צריכה בלתי פוסקת. אנחנו אונסים את כוכב הלכת שלנו, והכוכב מחזיר ומחזיר לנו, אבל אנחנו לא מקשיבים, אז היה צריך שאיזה סיני יאכל עטלף כדי שנקשיב...

אבי הראל: מגפות במקרא ובחז"ל

במקרא מוזכרת המילה מגפה 26 פעמים. על פי המקורות של חז"ל, מצויה הגדרת תמותה שיכולה להיחשב למגפה, או למחלה רגילה. אחת המגפות הגדולות הנזכרות במקרא, היא המגפה בחטא בעל פעור, בה מתו עשרים וארבע אלף איש. חז"ל מתארים מגפה בעלת מספר דומה, ככול הנראה טיפולוגי, של תלמידי ר' עקיבא. סיבת המוות שלהם היא אסכרה – דיפתריה...

אלעד רזניק: והצרצרים בשלהם – "טראמפ סגר את המחלקה שטיפלה במגפות"?

"טראמפ סגר את המחלקה שטיפלה במגפות!" דיווחו כותרות העיתונים בארה"ב; וחצי שעה לאחר מכן, העתיקו כתבי החוץ הישראלים את אותן כותרות. בכלל, מגפה - כך מסתבר - מוציאה את כל הקאקערים מהחורים... כולם כותבים על R0, מפציצים את הקהל בנתונים מפה עד להודעה חדשה; ומבלבלים את המוח בלי הפסקה...

רועי צזנה: על תרופת-הפלא הראשונה כנגד נגיף הקורונה

בקרוב – בעוד כמה שבועות – נתחיל לקבל תוצאות מהניסויים המושגחים והמוקפדים בעולם, ואז נדע בוודאות אם אכן קיימת תרופה בטוחה ויעילה לנגיף. ובינתיים, סימכו על רופאיכם שידעו להחליט האם אתם באמת צריכים אותה.

אסא כשר: הצעה קטנה בדבר ליל הסדר בפסח קורונה

ל"הגדה של פסח" יש פרקים והסדר אמור להתנהל לפיהם: "קדש" ו"רחץ", "כרפס", "יחץ" וכן הלאה. שניים מן הפרקים האלה הם קצרים במיוחד: בפרק "יחץ", קרוב להתחלת הסדר, בוצעים את המצה האמצעית לשניים ושומרים את החלק הגדול לשם האפיקומן. בפרק "צפון", קרוב לסיום הסדר, אוכלים את האפיקומן. אני מציע "יחץ" קצת אחר...