אנטי לייזר? מהפכה? עדיין לא! כשהייתי יותר צעיר, מדענים היו מפרסמים תגליתם במאמרים מדעיים ומחכים להכרת הקהילה המדעית בממצאיהם. היום ממהרים לספר לחברה... חבל!

אין דרך להתמודד מול הכמות הגדולה של הטילים, הרקטות והפצמ"רים שמאיימים עלינו, אלא באמצעות לייזר עוצמתי. אלא שמערכת הביטחון, אחרי שנים של התעלמות מוחלטת מהלייזר, מתמקדת בלייזר בעוצמה בינונית, שלא ייתן מענה לעוצמת האיום.

חברת נורתרופ-גרומן האמריקאית, בעלת הניסיון הרב ביותר בלייזרים רבי עוצמה, פירסמה ידיעה מרעישה על פריצת דרך שמאפשרת העלאת ההספק של הלייזר החשמלי (סיבים) לתחום המגה-וואט. עכשיו, נגמרו התירוצים!

הגיע הזמן לשים כל המחלוקות בנושא הלייזר בצד, לעבור מדיבורים למעשים, להפוך את פרויקט הלייזר לפרויקט חרום לאומי, לתת לו עדיפות עליונה במשאבים, ולנצל כל ידע שנצבר כאן, גם זה מהעבר היותר רחוק. חבריי ואני הצענו זאת כבר כמה פעמים, בכמה פורומים, וטרם נענינו.

מה עוד ניתן לעשות, כדי לשכנע את מערכת הביטחון לצאת מהקיבוע המחשבתי בה היא שורה, ולהיכנס לפרויקט חירום לפיתוח מערכת לייזר אמיתית (סדר גודל של מ"ו - 1,000 ק"ו) להסרת איום מאות אלפי הטילים והרקטות על כל נקודה במדינת ישראל?

אף אחד לא מוציא הגה לגבי המחדל הביטחוני האמיתי, אחד הגדולים מאז קום המדינה: הפקרת העורף לירי של כ-200 אלף טילים ורקטות, שמכסים כל נקודה במדינה, ויכולים לגרום להרס ולחורבן שלא ידענו כמותו. 

בראשית שנות השבעים של המאה הקודמת, כמעט והחלה ישראל לפתח בעצמה, ללא סיוע, לייזר כימי; אבל...

ארה"ב צפויה לסגת גם מעיראק וזו עלולה להפוך למדינת חסות איראנית כמו תימן ולבנון; רוסיה, סין ואיראן נחושות להשתלט על המזרח התיכון; אבל, מערכת הביטחון שרויה בתרדמת כבר שני עשורים, ומתכוננת למלחמה של אתמול...

כדאי וראוי שכל אחד, במערכת הביטחון, בממשלה ובציבור, יפנים את העובדה שאין הגנה מפני הכמות הגדולה של האיומים הבליסטיים עלינו ומעוצמתם, זולת שילוב לייזרים, כמרכיב משמעותי במערך ההגנה...

מערכת הביטחון משחקת בביטחון המדינה ברולטה רוסית. כאשר אנו מוקפים בכ-200 אלף רקטות וטילים, חלקם מדוייקים בעל ראש נפץ של מאות ק"ג, אין זמן למשחקים. אחת מהשתים. או שיחדשו את פרויקט הסקייגארד במתכונת חירום, בשת"פ עם האמריקאים (וזה אפשרי! האמריקאים ישתפו פעולה, להרגעת העימותים באזור), או שיציגו תוכנית חירום לפיתוח לייזר חשמלי בהספק של כ-מ"ו, בפרק זמן סביר - כ-3 שנים (וגם זה אפשרי!)...