"תָּמִיד תִּהִיֶּה אִתָּנוּ רוּת; מְלַקֶּטֶת שְׁיָרִים שֶׁל מָה שֶׁאִבְדָה כָּכָה בְּשֶׁקֶט; בְּאוֹתָהּ תְּנוּעָה הַמְּנִיעָה אֶת הָעוֹלָם וּמְאַפְשֶׁרֶת לָנוּ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ"... איילת קציר, שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית...

במגילת רות יש הרבה ללמדנו על החשיבות של העלייה והחזרה לארץ למגורים בה.  תוך כדי סיפור המעשה אנו גם לומדים על דינים שנהגו אותה עת בארץ. כל זאת, נוסף על היחס שיש להראות לאותם מתגיירים הרואים בארץ גם את ארצם ולא רק מקום בו ניתן למצוא מקור פרנסה זמני. עלילתה של מגילת רות מתרחשת בימי הקציר. בסופה אנו לומדים על לידתו של דוד, צאצאם הישיר של רות המואבייה לפי מוצאה ובועז, שהיה מצאצאיו של יהודה בן יעקב ותמר שהיתה כנענית לפי מוצאה. לפי המסורת, המלך דוד נולד ונפטר בחג השבועות, ומסיבה זו קוראים במגילת רות בחג השבועות...

מגילת רות מגוללת את סיפורה של רות הגיורת, המגיעה בעקבות חמותה היהודייה אל שדות בית לחם, תהליך התאקלמותה והשתרשותה בחברה היהודית והפיכתה לאם המלכות הישראלית. במסורת היהודית בחלק מהקהילות נהוג לקרוא את המגילה בחג השבועות... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מגילת רות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פרק כ"ד בפרשתנו הינו הפרק הארוך ביותר בספר בראשית, והוא כתוב בצורת נובלה, בדומה לסיפורי יוסף או רות. בסיפורים אלה, הכל מתרחש לכאורה על דרך הטבע, ורק בסיומם מתברר כי האל משך בחוטי הסיפור מלכתחילה. ההקבלה בין הסיפור בפרשתנו לבין המסופר במגילת רות ניכרת לעין...

מנהג קריאת מגילת רות בחג שבועות הינו מנהג קדום, למרות שאינו נזכר בתלמוד. המקור הראשון שאנו מוצאים שמדבר על כך הוא במסכת סופרים: "ברות (קוראים) במוצאי יום טוב ראשון של עצרת (חג שבועות), עד חציו, ומשלים במוצאי יום טוב האחרון"

הטרגדיה שעברה נעמי עם מות ילדיה ובעלה בהגירתם למואב, מלמדת כי אין ליהודי עתיד של חיים בגולה, אך גם בארץ אין לו אפשרות לחיים ילידיים של חיבור לאדמה ככה סתם כי כאן נולד. הוא זקוק לתורה. בלעדיה הוא נתלש מאדמתו; והוא זקוק למצטרפים חדשים, כמו רות, שיחדשו מידי דור את הציווי ״לך לך מארצך אל הארץ אשר אראך״...

מה עובר לרות בראש בשעות ששכבה, בוודאי ערה ליד בעז בגורן, מחכה שירגיש בה? האם נגעה בו? האם עוררה אותו? ... מגילת רות, פרק ג.

מגילת רות שזורה במעשי חסד של נעמי ובועז. על פי הפשט היינו מפרשים את המושג חסד כפי שהוא בא לידי ביטוי במגילת רות. ברם, הרמב"ם בסוף ספרו הפילוסופי, מתייחס למושג חסד, והדבר עורר מחלוקת פרשנית עזה מדוע בחר הרמב"ם לסיים את ספרו דווקא כך...

אחרי שרות אוכלת ושבעה, בעז שוב מדבר אל הפועלים ומנהל העבודה, ומתרה בהם שיאפשרו לה להמשיך וללקט מכל סוגי הגידולים, ואוסר עליהם לבייש אותה בשום צורה שהיא. כנראה שבעז ידע שיש מקרים בהם "מלקטות" סבלו מ"הטרדות מיניות" והוא דאג מראש שאצלו בשדה זה לא יקרה... כך מתנהג מנהל עם חוש נכון לדוגמה אישית ולאחריות, על הנעשה בתחום אחריותו; וזה מאוד מרשים לראות, עד כמה כל זה קרוב להתרחשויות בעולם המודרני בוא אנחנו חיים...

מאמר זה עוסק במגילת רות, פרק א - גרים; ונגיע בו גם לגירוש ה"מסתננים" מודל 2019. בסיפור הזה היו נעמי, אבימלך ומשפחתם, גרים מכורח הרעב במואב. בהמשך הייתה רות גרה "מגוירת" בישראל. וכל זה על רקע הציוויי המופיע מספר פעמים בתורה: יט וַאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם. איפה הסיפור הזה ואיפה ישראל 2023?