במקום הבכי והנהי, המאפיינים את מדיניות החוץ הישראלית, הגיעה העת למדיניות אקטיבית ישירה נגד יריבים בזירה הבינלאומית, שתסביר להם שבחישה בעניינים של מדינות אחרות עשויה להיות דו סטרית. בלגיה היא יריבה קשה, והגיעה העת לתמוך, בקול, בעצות, ביצירת לובי ובכספים, בדרישות הפלמים לעצמאות.
תקציר: חוק המגוון (Diversity) בתורת המערכות המורכבות מלמד אותנו על חשיבות הצורך לגוון בכל תחום מחיינו: אף פעם 'לא להשאיר את כל הביצים בסל אחד', ולא להפוך שבויים בידיו של גורם אחד. החוק הזה קיבל משנה תוקף אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה. ביום אחד 'ירד האסימון' לחלק ממדינות אירופה - ולגרמניה בראשן, שמצאו את עצמן בנות ערובה בידיה של מוסקבה...
מה אחריותם של הנשיאים, זלנסקי וביידן למה שמתחולל באוקראינה? ביידן מתגאה שהוא ידע הכל וגם העביר לזלנסקי. שניהם ידעו. מה הם עשו עם זה? למה לא לקחו את הנשיא הרוסי פוטין ברצינות? האם אין לו תביעות שראוי לקחת אותן ברצינות? שניהם יכולים היו בקלות למנוע את המלחמה, בהקפדה לא לייצר איום צבאי מתהדק על רוסיה, כפי שתופסים זאת רוסים רבים.
הסכנה הגדולה ביותר היא הקיפאון שגורמת ההפתעה מחזרת עידן הצבאות הגדולים. אסור לקפוא כמו שועל שהסתנוור מאורות הרכב השועט לעברו וקפא על הכביש. היחלצות מנחיתות אסטרטגית מחייבת השקעה עצומה; והיא חייבת להתבצע כבר היום ובהיקף שנתי של מיליארדי ש"ח רבים. המשמעות היא שנשלם מחירים קשים בתחומים אחרים.
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הצהיר לאורך הקמפיין לנשיאות, שאם היה הוא מנהל את המשא והמתן הגרעיני, הוא היה קם משולחן המו"מ הגרעיני. הצהרתו על יציאת ארצות הברית מההסכם היא, למעשה, קימה משולחן המו"מ במטרה להשיג עסקה טובה יותר.
רבים בממסד האירופי נשמו לרווחה כשמפלגת השלטון של מארק רוטה ניצחה את הבחירות בהולנד, אבל קולות הצהלה על כך שהימין הקיצוני נבלם, מטעים. המפץ הגדול בלתי נמנע... אירופה מצויה בתהליך חד כיווני שלא ניתן לעצרו.
מה שקורה לאיחוד האירופי הוא סימפטום מוקצן למחלה ארגונית, ממאירה, שמכרסמת בממשלות, וגם בארגונים שונים בעולם המערבי כולו. היא משתקת אותם, ונוטלת מהם את היכולת להתאים את עצמם לנסיבות משתנות. המחלה הזו קרויה ביורוקרטיה ש"עלתה על גדותיה" או בשפתו של פרופ' יצחק אדיג'ס, גדול אנשי הארגון של סוף המאה העשרים (בתמונה למטה משמאל), "שלטון הביורוקרטיה" ו- "שלטון הנהלים". כדאי מאוד שקברניטיהם של ארגונים ביורוקרטיים רבים - ממשלתיים ואחרים בישראל - יפנימו את הלקח (למרות שהסיכויים לכך אפסיים). ארגון שיהפוך עצמו לבן ערובה בידי המנגנון הביורוקרטי שלו, סופו שימצא את עצמו שקוע לעייפה בפער רלוונטיות, עד שייזרק לצד הדרך!
האם זה מפתיע שהאיחוד האירופי נבגד וננטש, לראשונה, דווקא על ידי בריטניה? לא את אנשי המערכות המורכבות ואת חסידי הגישה הגאוגרפית ביחסים הבינלאומיים. קיומה של סיבה גאוגרפית לברית בין מדינות היא עילה חזקה ומשמעותית; ולהפך: היעדר סיבה גאוגרפית הופכת בריתות כאלה לזמניות ולשבירות. יחסי בריטניה והאיחוד לא הסתמכו על סיבה גאוגרפית. לכן נשברו! לראשונה מאז 1066 - עת פלשו הנורמנים לבריטניה והשתלטו על ממלכת אנגליה - ניצבת בריטניה לפני פלישה מוצלחת נוספת: פלישת המהגרים. היא המדינה הראשונה שעושה באירופה מעשה הישרדותי, פשוט כי היא יכולה: הגורל היקנה לה גבולות טבעיים, והיא רותמת אותם לצורך הישרדותה, וסוגרת את שעריה...
לפני לכתו ינסה, כנראה, נשיא ארצות הברית היוצא, ברק אובאמה, לפתור את הבעיה הפלסטינית. כיצד יעשה זאת? אובאמה לא יכול לפעול באמצעות בתי המחוקקים האמריקאים, כיוון שאין לו רוב. הוא גם לא יכול לפעול לפני הבחירות בארצות הברית, כי בכך הוא מזיק למועמד המפלגה הדמוקרטית. אבל, בין הבחירות ב- 11.08.2016 להשבעת הנשיא החדש ב- 01.20.2017 ישנם 73 ימים! זהו חלון הזמנים שבו יהיה משוחרר לקדם יוזמת שלום חדשה, שתקבל תוקף החלטה של מועצת הביטחון.
[בתמונה: בית הדין הבינלאומי בהאג. תמונה חופשית שהועלתה על ידי U.S. Embassy The Hague לאתר flickr] יש יותר מדי אנשים המתפללים שהררי הקשיים יסולקו, כאשר מה שהם באמת צריכים זה האומץ לטפס עליהם (אנונימי, אצל פסיג, 2008, ע' 275) ניתן להבין את זעקות השבר שליוו את החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג באמצע ינואר 2015, לבצע בדיקה ראשונית לגבי "המצב…