חזרתן של "אג'נדות השלום" של ממשל ביידן מחייבות אותנו לעמוד על המשמר בשני הקשרים: האחד ברמה האזורית - השגת הסכם עם איראן; והשני ברמה המקומית - הסכם ישראלי פלסטיני.
בשתי הזירות הללו, אנחנו מיועדים להיות ה'ארוחה'...
הדלפות חוזרות ונשנות של ממשל ביידן על תקיפות ישראליות נגד מטרות איראניות - שהביאו לתקיפה איראנית על שתי ספינות ישראליות - פוגעת מהותית בקשרים בין מדינת ישראל לממשל; ומשולה לדחיפתה של מדינת ישראל אל מתחת לגלגלי האוטובוס.
נדמה ששני הצדדים ממשלת ישראל וממשל ביידן החליטו ללכת על עימות!
נראה שהמשימה העיקרית של ביידן, עם הכתרתו לנשיאות, היא לטפל בשני נושאים עיקריים: האחד, לקדם בדחיפות את מסע החיסון נגד מגפת הקורונה המפילה חללים רבים; והשנייה, להפוך על פניו את כול החלטות דונלד טראמפ (לא בטוח איזה נושא קודם למה)...
[התמונה המקורית מתוך התקשורת האיראנית] לנוכח חזרת האיראנים להעשרה ל- 20%; וההודעה האיראנית על הקמת מפעל לאורניום מתכתי (שיש לו שימושים צבאיים פר-אקסלנס) בניגוד להסכם הגרעין, מלאה הרשת מאמרים העוסקים בנושא (מי שרוצה נקודת יחוס, מומלץ לו לעיין במאמרו של עמר דנק, לחצו כאן). האמת? כשאני קורא את המאמרים המלומדים אין לי הרבה מה להוסיף.…
אני לא מכיר פרשן טוב יותר ומנוסה יותר מאהוד יערי לנושא של המזרח התיכון. הוא מיצה את כל זה במשפט הבא: "הצוות של ביידן גרוע ביחסו כלפי ישראל מהצוות של אובמה"... תתפללו!
אווריל היינס (Avril Haines) – שתתאם פעילות של 17 סוכנויות מודיעין, תהייה חברת קבינט, ותניח על שולחן הנשיא דו"חות מודיעין יומיים – ידועה בדבקותה באיפוק בפעילות צבאית ולוחמה בטרור, ובהענקת משקל רב לחוק הבינלאומי ולזכויות אדם...
אחד מתנאי הבסיס לקיומה של דמוקרטיה היא תקשורת חופשית שכמו שהאמריקאים אוהבים מסוגלת להגיד : Speaks Truth to power; אבל, בתהליך - שהחל עם בחירתו של ברק אובאמה לנשיאות ונגמר עם הפריצה לגבעת הקפיטול - התקשורת הייתה הכל חוץ מחופשית. אתן לכם שתי דוגמאות שהתקבעו ציבורית...
הדיון הישראלי על צעדיו של ממשלו העתידי של ביידן בהתייחס לתוכנית הגרעין האיראנית, מתעלם מהתמורות הגאו-אסטרטגיות שחלו במרחב ומחוצה לו וקשורים במישרין לנושא...