האינטואיציה המופלאה של אדולף היטלר הייתה בשיאה, דווקא כשניהל את גרמניה 'מהסלון'. את כל ההחלטות החשובות עד 1938 קיבל כשהוא ישוב על ספת הכותנה בחדר המגורים שלו. ליד שולחן הכתיבה שלו, בלשכת הקנצלר בברלין, ישב היטלר אולי פעמיים; וגם זה לצרכים טקסיים. כשעבר היטלר לסדר יום חיילי במפקדה צבאית, האינטואיציה הזו פשוט נמוגה…
אל לנו לערבב תחושה עם הנמקה. אינך יכול לחשוב בצורה הגיונית, לעבד מידע מסודר ולחוות טורנדו של רגשות, כולם בו זמנית. כשאתה משתמש בהיגיון ובהיגיון, עליך לשלוט ברגשותיך, כך שלא יפריעו לעיבוד ההגיוני של מידע. אנשים שמשלבים סיבה ורגש טועים מכיוון שרגשותיהם חזקים יותר מההיגיון. תחושות גוברות על החשיבה; ואז, תקבל החלטה שאתה מאמין שהיא מחושבת היטב אך מבוססת רק על רגשות...
אחת התופעות המוכרות בעבודת מודיעין היא, שכאשר נשלח סוכן/ת להפיל יעד ברשתו ולגרום לו להתאהב בו, הוא נופל בעצמו לפח שביקש לטמון ומתאהב... התופעה הזו - שהעמדת פנים יוצרת באמת אהבה - מוכרת כ'אפקט וייסמן' (Wiseman Effect), על שם האיש שגילה אותה - הפסיכולוג, פרופ' ריצ'רד ויסמן (Richard Wiseman): פסיכולוג וסופר בריטי. האפקט הזה עובד, אגב, לא רק על בן/בת זוג, אלא גם על מקום עבודה, רעיון, תחום עניין כלשהו וכדומה...
