על אונסק"ו להגן לא רק על מבנים ואתרים היסטוריים לדורות הבאים, אלא גם להגן על אוכלים לאומיים, מוזיקה וריקודים. זאת, על מנת שהמגוון יוכל להמשיך לשגשג. עלינו להבטיח שהקולוניאליזם התרבותי לא יהרוס את היופי והעושר שבכל מדינה ואצל כל קבוצה אתנית!
מודל PAEI הוא אולי המודל החשוב ביותר בהבנת מרכיבי הניהול וסגנונותיו. הסגנונות הללו מתעצבים בנו מאז לידתנו... כותב אדיג'ס: "... האם אנשים משתנים? כמובן שלא. כמה מקרי גירושין מתרחשים, למשל, בשל התעקשותו של אחד הצדדים שהאחר ישנה את אישיותו או את סגנונו? אנחנו מה שאנחנו. זה נקבע גנטית. אבל...
התבוננו במטרה לטווח הארוך מדי פעם, אך לא ברציפות. במקום זאת, שימו דגש על שלבי השיפור הקטנים שאתם מבצעים בדרך למטרה הסופית ותשאבו כוח מהישגיכם עד כה. הישגים - קטנים ככל שיהיו - בדרך למטרה מעודדים ומקלים עלינו לשאוב כוח להמשך הדרך...
לאחרונה ראיתי ביוטיוב סדרת סרטונים של פרופ' יובל נח הררי על עתיד האנושות. הוא מדבר על כך, שהבינה המלאכותית תיצור מעמד חדש של אנשים, שהוא מכנה: "חסר תועלת כלכלית". זו מעמד של אנשים שיאבדו את מקום עבודתם בבינה מלאכותית ומחשבים; ויתקשו להמציא את עצמם מחדש ולמצוא מקומות עבודה חדשים...
שמתי לב למשהו מעניין במסעות העבודה שלי ברחבי העולם: במדינות פחות מפותחות, לאנשים שאיתם אני עובד יש פחות השכלה אקדמית, אבל הם חדי מחשבה, ריאליים, ועיניהם מבריקות. לעומת זאת, במדינות מפותחות, חלק מהאנשים המשכילים יותר, נראים לא רלוונטיים...
בתחילת הקריירה שלי, כשנתקלתי ב'גאונים' - אנשים שהיו מרגשים ויצירתיים, שדחפו את גבולות הידע והניסיון - התרגשתי מאוד לעבוד איתם. הרגשתי קרוב ליצירתיות שהפגינו. הרגשתי שהם פורצים גבולות ועושים משהו חשוב, וחשבתי שמשמעות הדבר היא שהמאמץ יהיה רווחי מאוד. אבל...
יצחק אדיג'ס כותב על מחבר ספר לאימון כלבי דוברמן, שיעץ בעמוד הראשון לקוראיו, שלא לאלף את הכלב. הסיבה היא שלדוברמן פינשר יש אנטואיציה טבעית - הם יכולים לחוש בסכנה, והם יודעים איך להגיב. אם אתה מאמן אותם, הם מאבדים את האינטואיציה שלהם; ותחת זאת, פועלים על בסיס גירויים חיצוניים. כמה זה רלוונטי לארגונים?
כאשר אתה מאבד תקווה, כאשר אתה לא מאמין שיש עתיד לילדים שלך, יש שני דברים שביכולתך לעשות: ראשית, אם אתה יכול, אתה עובר לארץ אחרת שבה אתה מאמין שיש תקווה לילדיך. או, אם אתה לא מאמין שאתה יכול לעזוב, אתה חי בהווה, ומטביע את עצמך באוכל, בשתייה, ומידי פעם גם בעשן סיגריות, לאות מחאה... אין שום תקווה לשום דבר אחר!
הדימוי הטוב ביותר, לטעמי, לביורוקרטיה בסטגנציה, הוא של סרטן גרורתי בשלב מתקדם, שהופך יותר ויותר דומיננטי בגוף ביחס לתאים הבריאים, וממשיך לגדול ללא שליטה, עד שהוא מקריס את הארגון מבפנים. למרות זאת, אנו מכירים מספר דרכי ההתמודדות עם מצבם הנוכחי של ביורוקרטיות כאלה. אמנה אותן אחת לאחת, ולאחר מכן אפרט...
נקודת המוצא של המאמר היא שמאבקי כוח בכל ארגון - כולל במשפחה - הם תופעה טבעית. כיוון שכך, וכדי שמאבק העוצמה הזה לא יהרוס את חיי הנישואין, בני הזוג צריכים למצוא לעצמם הפוגה יזומה...