רלוונטיים תמיד

האיום בלחץ בינלאומי להקמת מדינה פלסטינית, הולך וצובר בימים אלה תנופה מחודשת. בישראל עדיין נוטים להתכחש למשמעות האיום. אבל, מקדמי התהליך ביניהם פעילים ישראלים מוכרים, מאמינים כי בגיבוש התוכנית בתמיכה בינלאומית רחבה, החברה הישראלית היגעה ממלחמה ממושכת, לא תוכל לדחות בשורה אזורית למזרח תיכון בטוח יותר, עם הזדמנויות כלכליות חדשות. אל פני האיום הזה חייבים להרים משקפת.

האם הפוליטיזציה מחלחלת מבית המשפט העליון למטה? ברור! כל תלמיד בשנה א' בניהול יספר לכם שזו משמעותה של היררכיה. המנגנון של העברת רעיונות ותפיסות בדרגים השונים של מערכת המשפט אינו שונה מכל ארגון היררכי אחר. פרשת אוריך כמקרה בוחן.

משהו רע קורה לבית המשפט העליון בישראל, דווקא כשהגיע לשיא כוחו הפוליטי: רמת שופטיו ופסקי הדין שהם מייצרים ירדה פלאות, רמת הדיונים ירודה, זהותם הפוליטית של שופטיו הדומיננטיים רחוקה מלייצג את הרוב הציוני הלאומי בישראל, והם מתבוססים עד צווארם בביצה הפוליטית. כל מומחה ארגוני יודע שסטגנציה וקיפאון ארגוני מסתיר בתוכו סדקים הולכים ומתרחבים, שסופם הבלתי נמנע, קריסה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שקיעתו של בית המשפט העליון והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

הנחיית הרמטכ"ל, להרחיב מיידית את הוצאת צווי הגיוס לחרדים, מבטאת קריאה להנהגה הלאומית ולחברה הישראלית להכרה בהכרח להגדלת הצבא, מתוך הרחבה משמעותית של מרחב הגיוס בכלל הקבוצות בחברה הישראלית.

מוטב לו לנשיא העליון לחזור ולשנן היטב את החוק הראשון של האסטרטגיה: לעולם על תבחר באופציה שאינך יכול לשלם את מחירה אם תפסיד.

אם לא היה עצוב, ניתן היה להציג את קמפיין הסרבנות החדש של המחאה כפרדוקס מצחיק: מאז ה- 7/0 היא עסוקה בהכחשת הסרבנות – שפרקה את צה"ל והייתה אחת הסיבות המידיות לטבח ה- 7/10 – ופתאום עוד קמפיין סרבנות. מדוע, ולמה דווקא עכשיו?

צבי מסיני הוא מדען מחשבים ויזם ישראלי. מחלוצי תעשיית התוכנה הישראלית, וממייסדי חברת סאפיינס אינטרנשיונל קורפוריישן. מתחילת המאה ה-21 הוא משקיע את מרבית זמנו במחקר ותיעוד השורשים העבריים, שלדעתו משותפים ליהודים ולפלסטינים (כולל ערביי ישראל, הבדואים בישראל וחלק מערביי עבר הירדן). המאמר מביא את עיקרי התאוריה שלו ומשמעויותיה.

המאמר מוקדש להיבטים החיוביים של תופעת ה'יהיה בסדר' הישראלית. בהיבטים השליליים עסקנו במאמר קודם. הטוב והרע הם שתי פנים של אותה תופעה. לצד ההשלכות המסוכנות, ה'יהיה בסדר' מבטא גם את היכולת להעז וליטול סיכונים, ואת האמונה ככוח מניע. הוא מאפשר גמישות, יצירתיות, פתרון בעיות בשטח, וסולידריות בעתות משבר. כשמערכות פורמליות קורסות – דווקא האלתור מציל חיים.

תקציר: חיי הדרוזים והיהודים בישראל נשזרים זה בזה במארג חברתי, פוליטי וצבאי מורכב, כשהדיאלוג הדרוזי-יהודי נע בין שיתוף פעולה עמוק לשאלות נוקבות של שוויון, זהות והשתלבות. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות יחסי דרוזים יהודים בישראל, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה. חיי הדרוזים והיהודים בישראל נשזרים זה בזה במארג חברתי, פוליטי … להמשך קריאה