בְּמִדְבַּר הוא שמו של החומש הרביעי מכין חמשת חומשי התורה. הפרשה הראשונה בו היא פרשת בְּמִדְבַּר, העוסקת במפקד יוצאי צבא בבני ישראל; ובמיקומם של השבטים סביב למשכן.
זהו מאמר תשובה למאמרו של יואב קרני ב'גלובס' (ראו למטה) "בואו נדבר על הצער הפלסטיני", מה- 6 במאי 2023. במאמר הציע קרני כי מדינת ישראל תציין באופן רשמי את "יום הנכבה" - החל ב- 14 במאי, תחת השם: "יום הצער והפיוס"... עצתי שונה!
שיבת ציון מתוארת במזמור כמהלך פנטסטי, כמעט לא מציאותי, חלום... וצריך לעמוד על המשמר. חייבים להישאר ערים. כי יש מי שמייחס את המציאות לחלום ה"גאולה" ושואף להחזיר אותנו לחלום...
בחיי אדם ואומה קיימים ממדים נוספים על המימד הפיזי, בהם תשוקות לאומיות, היסטוריות ודתיות. שיקול הדעת המעשי חייב לכלול גם אותם במשוואת השיקולים הכוללת להגנת מדינת ישראל. ליהודים ציוניים הנאבקים מעל מאה שנים על עצם היכולת להתקיים במרחבי ארצם, חייב להיות סיפור יהודי-ישראלי ייחודי ועדכני, שמעניק תוכן ומשמעות למצוקת הקיום במאבק מתמיד, אחרת הכול יקרוס.
מבצע צוק איתן היה מבצע צבאי רחב-היקף שהוביל צה"ל ברצועת עזה בין 8 ביולי (י' בתמוז) ל-26 באוגוסט 2014 (ל' באב ה'תשע"ד), במשך 50 ימי לחימה בין ישראל לבין חמאס וארגוני טרור נוספים. לולא העיוורון האסטרטגי, הוא יכול היה לחסוך לכולנו את ה- 7/10... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר, אודות המבצע, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
למעט בשנת שמיטה, פרשת בְּהַר ופרשת בחוקותי נקראות יחד. פרשת בְּהַר היא פרשה קצרה שבה 57 פסוקים בלבד – פרק אחד (פרק כה) ושני פסוקים בפרק כו, אך עניינה עקרונות יסוד וצדק חברתי בדיני מקרקעין וזכויות הפרט. עיקרה של פרשת בחוקותי הוא ”הברכה והקללה". במבט שטחי נראה שלכאורה מספר הקללות רב מאד לעומת מספר הברכות. אלא שקריאה מדוקדקת תבהיר לנו שאין זה כך.
בפרשת בְּהַר מופיע האיסור של לקיחת נשך/ ריבית מאדם שירד מנכסיו. איסור זה מופיע סמוך לגאולה של שנת היובל, ולדיני עבדים הבאים לאחר מכן. מקור האיסור להגשת עזרה לאח או לבן משפחה הוא בחברה השבטית הקדומה, ובאה למנוע עיוותים במעמד השוויוני של חבריה. תוקף האיסור הינו מוסרי בלבד היות ולא מצאנו בכתובים עונש למי שעשה זאת...
מבצע "מגן וחץ", שהחל בחיסולם של 3 ראשי הג'יהאד ברצועת עזה, עלול להוביל לעימות מקומי, שיכול גם להתפתח לעימות אזורי. האם מערכת הביטחון עשתה הערכה נכונה לגבי ההשלכות של עימות כזה, בעת הזו? ספק רב!
נקיטת עמדה של הנהלות וארגונים, בנושאים פוליטיים וחברתיים, הוא טרנד אמריקני (אלו מה...) של השנים האחרונות - שעשה לאחרונה 'עליה' לישראל. הוא מהווה חיבור בין מה שמכונה 'אקטיביזם ניהולי' (Managerial activism או CEO activism) מוקצן ו'מיתוג מעסיק' (Employer Branding) מוקצן, ברוח הפרוגרסיביות החדשה. נכנה אותו לצרכינו כ'אקטיביזים ניהולי חדש'; ולהבנתו נקדיש את המאמר הנוכחי...