האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
הציבור אינו מודע בחיי היום יום לתנאי המעצר שבהם מוחזקים 'אסירים מיוחדים' בשירות הביטחון הכללי ובשירות בתי הסוהר. מידי פעם מבליח לציבור אירוע כזה או אחר, שנותן הצצה לעולם הקשוח הזה; שלעיתים, אין מנוס משימוש בו, ולעיתים – כדרכנו בקודש – הוא מנוצל לרעה.
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 44 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות…
את מי מעניינת התבזותה של חיפה ממש בכיפורים? את הפיכת חלק משכונותיה לא בטוחות לתושביהן? איך ראש העירייה לא הרעישה עולמות כדי לכפות עם ארגוני הביטחון לתת ליבם למתרחש בעיר? בעוד חיפה הולכת ומשנה את זהותה הלאומית והפלילית, התמקד הכיסוי החדשותי בשנים האחרונות בחזירי הבר, וחשוב לשאול: האם שתיקתה של ראש עיריית חיפה נובעת ממניעים פוליטיים?
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 12 של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית – הכל ע"פ עיניכם. עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!
מה צריך עוד שיקרה כדי שצה"ל יודה בטעות ההתמכרות לשיבוץ מוטה ליחידות העילית שלו, ישנה את הקריטריונים לשיבוץ, וידווח על כך בהודעה רשמית, כיאה לצבא העם שהוא מבקש להיות?
משהו רע מתרחש בחיפה, בעיקר בחלקים ממנה. היא משתנה במהירות, ונכבשת ע"י משפחות הפשע המאורגן הערביות. נדל"ן רב בה – כולל מבני ציבור – עובר לידיים ערביות, ושמועות על מעורבות של קרנות מחו"ל ברכישות מסתובבות בעיר. יתרה מכך, לא רק שאין מושיע; יש למישהו גם אינטרס כנראה, לטשטש, ולהשאיר את זה מתחת לרדאר…
אחרי שהאליטה הנוכחית, 'אליטת ההון' – המנווטת את ישראל מאז שנות ה- 90 של המאה הקודמת – הביעה אי אמון בעמה ויצאה להיאבק בו, הופכת הציונות הדתית לסוג של אליטה אלטרנטיבית, והיא בהחלט חפצה לכבוש את עמדות ההנהגה. אבל, האם היא בשלה לכך, מבנית ותודעתית? ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו בהקשר זה באתר 'ייצור ידע', אודות הציונות הדתית, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
'שיטת התיק הפתוח' הוא מושג שנטבע על ידי שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, בספרו הארנק והחרב. עצם קיומה של חקירה או בדיקה נגד איש ציבור בחשד כלשהו, מונעת ממנו לכהן במשרות מסוימות, או 'שומרת אותו בתלם'… וכדאי שיזכור כל איש ציבור: אנחנו (המנגנון) יודעים לגונן היטב על אנשי שלומנו, כל עוד הם הולכים בתלם, ומתנהגים כמצופה מהם. אחרת…
למרות ההילה שנקשרה במשה במותו, הרי שבמהלך חייו ניסה המקרא בכל דרך אפשרית להמעיט בדמותו, ולא להציגו כאדם עליון. גם הניסים שעשה, והדיבור האולטימטיבי עם ה', תמיד גוררו לאחר מכן הגבלה כזאת או אחרת, שלא נטעה ונטשטש בין התחום האלוהי לאנושי.
"אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ – הֵם וְאַתֶּם, כִּי אֲנִי וְעַצְמִי – רַק דּוֹמִים…".
שיר של פרופ' דוד א' פרנקל.
