סמובסקי ואסתרמן-מדינה: ניסיון התאגדות השוטרים בישראל – 1979-1978: אנטומיה של כשלון התארגנות

[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'ועד שוטרים' ו'התאגדות שוטרים', לחצו כאן] [להורדת המאמר לחץ כאן: סמובסקי ואסתרמן – התאגדות שוטרים] אבי סמובסקי שירת במשטרה בין השנים 1975 – 1979 תמר אסתרמן-מדינה, מפקח, מדור מחקר וניהול ידע, אגף קהילה ומשמר אזרחי, משטרת-ישראל  (התקבל במערכת בפברואר 2001, אושר לדפוס באוקטובר 2001). תקציר מאמר זה מהווה … להמשך קריאה

גולדשלג ושבתאי: תכנית ה- COMPSTAT במשטרת ניו-יורק ויישומה במשטרת-ישראל: 2000-1999

[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [לאוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), לחצו כאן] [להורדת המאמר לחץ כאן: גולדשלג ושבתאי – קומפסטט] מפקחת מאיה גולדשלג, מדור מחקר, אגף המודיעין, משטרת-ישראל, בעלת תואר שני בקרימינולוגיה, האוניברסיטה העברית פקד עופר שבתאי, קצין איסוף במודיעין במשטרת-ישראל, בעל תואר שני בקרימינולוגיה, האוניברסיטה העברית  (התקבל במערכת ביולי 2001, אושר לדפוס … להמשך קריאה

עליאן אל-קרנאווי ונאוה טבו: שיתוף מתווכים מסורתיים כמתווכי-תרבות בפעולות התערבות של שוטרים ושל עובדים סוציאליים בחברה הערבית בישראל

[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן]

[להורדת המאמר לחץ כאן: אל קרינאווי וטבו – שיתוף מתווכים…]

דר עליאן אל קרנאווי, ד"ר, המחלקה לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

רב-פקד נאווה טבו, רב-פקד, קצינת רווחה, מרחב נגב, משטרת-ישראל, מוסמכת לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב

 (התקבל במערכת בספטמבר 2001, אושר לדפוס בדצמבר 2001).

תקציר

מאמר זה מביא דוגמאות למודלים של הפעלת מתווכי תרבות בפעולות התערבות של שני גורמים ממסדיים, הפועלים בתוך המגזר הערבי בישראל – המשטרה וגורמי העבודה הסוציאלית. שני גופי שטח אלה, העוסקים בתחומים דומים, מתמודדים עם הצורך לפתח דפוסי פעילות ייחודיים בהתמודדות עם חברות רב-תרבותיות, ושניהם הגיעו למודלים דומים של התמודדות. המאמר מתאר שני מודלים משטרתיים: העצמת "ועדת סולחה" לפישור ולגישור בסכסוכים בבקה אל גרבייה, ו"מודל מניעת ירי בחתונות", שפותח והופעל בעיר רהט. כן מתואר מודל אחד בתחום העבודה הסוציאלית – "פרויקט המתווכים התרבותיים ברהט".

מילות מפתח

מתווך, ערבים, משטרה, עבודה סוציאלית, רהט, בקה אל גרבייה, חברה רב-תרבותית, תיאורית הקונפליקט, גישור, "ועדת סולחה", "מודל מניעת ירי בחתונות",  "פרויקט המתווכים התרבותיים ברהט"משטרה וחברה 6

כללי

החברה הערבית המסורתית הנה חלק מהחברה הישראלית. אולם, הדפוסים והתהליכים לפתרון משברים, שהתפתחו בחברה הישראלית, מתאימים לחברה  מערבית, ואינם הולמים את צרכי החברה המסורתית, אשר לה דפוסי התמודדות ייחודים.

שניים מהגורמים הממסדיים העיקריים, העוסקים בפתרון סכסוכים משפחתיים כיום, הם המשטרה והקהילה הטיפולית, ולרוב מתקיים בין השניים שיתוף פעולה, שהתפתח ברבות השנים. כניסתן של שתי קבוצות אלה לחברה הערבית המסורתית לא צלחה, מסיבות שיפורטו בהמשך.

מטרת המאמר היא להציג דוגמאות למודלים של הפעלת מתווכי תרבות בחברה הערבית בישראל. מתווכים אלה מסייעים בדרך ייחודית לפתרון בעיות וקונפליקטים, במהלך פעולות התערבות של שני גורמים ממסדיים – המשטרה וארגוני הרווחה, הפועלים בתוך המגזר הערבי בישראל – ברהט ובבקה אל גרבייה. מודלים אלו הצליחו להשיג אפקטיביות רבה יותר מהשימוש בדרכי העבודה הנהוגות במגזר היהודי.

להמשך קריאה

ארנון אדלשטיין: דפוסים של עבירות ועבריינות בקרב בני-נוער יוצאי אתיופיה בישראל

[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [לאסופת המאמרים בסוגיית עבריינות הנוער באתר, לחצו כאן]  [לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן] [להורדת המאמר לחץ כאן: ארנון אדלשטיין – דפוסים של עבירות…] ד"ר ארנון אדלשטיין, קרימינולוג  (התקבל במערכת ביוני 2001, אושר לדפוס באוגוסט 2001). תקציר מטרת המאמר להראות מהם המשתנים (הבלתי תלויים) העיקריים, שנמצאו  … להמשך קריאה

למה לא מעריכים את הזמן שלנו במשטרה

פעמים אין ספור שמענו, כי תחנות המשטרה הן השלד העיקרי של המשטרה ומהות עבודתה. "פס הייצור הארגוני" שלנו. אם יש ממש באמירה זו, הרי תכנון לוחות הזמנים חייב להתחיל במשרדים שבתחנות. את הישיבות התחנתיות (אם צריך, וכשצריך) יש לקיים בשעות "מתות", שאין בהם לחץ. הויעודים המרחביים צריכים להתבצע בשעות שבהם מפקדי התחנות פנויים וכו'. הביטוי "צורכי המטה" צריך להימחק מהזיכרון הארגוני. אין "צורכי מטה". יש "פס ייצור" בשטח והכל צריך להיות משועבד לצרכיו, לאפקטיביות וליעילות העבודה שלו.

הגיע הזמן לרפורמה במשמר האזרחי

המשמר האזרחי 3

[התמונה: אתר משטרת ישראל, ללא אזכור שם הצלם]

[מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת מראות המשטרה, גיליון 183, יוני-יולי 2001, עמ' 29-28, 47.]

משטרת-ישראל הנה כיום ארגון למוד שינויים. מאז 1995 עברה המשטרה שינויים רבים ותכופים מידי. חלק מהם היה במקומו. חלק אחר היה בבחינת שינוי לשם שינוי. חלק היה אמתי, חלק מדומה, לימים סתר שינוי אחר את השינויים האחרים… ככלל, ניתן לומר, כי שבענו לעת עתה שינויים, ועכשיו אנו זקוקים לתקופה של רגיעה.

יחד עם זאת, קיימים עדיין תחומים שרוח השינוי פסחה עליהם, למרות שהם זקוקים לו מאוד. אחד מאלה הוא המשמר האזרחי.

להמשך קריאה

אוהבי וגדעון: סקירת יום עיון בנושא "משטרה עירונית בישראל"

(קטעים שלא עובדו למאמרים בגיליון זה) [לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [לקובץ המאמרים על משטרות עירוניות בישראל, לחצו כאן] [להורדת המאמר לחץ כאן: אוהבי וגדעון – קטעים מיום העיון…] תמללו וערכו: שלומית אוהבי, מסטרנטית לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית ליאור גדעון, דוקטורנט לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית  יום העיון בנושא "משטרה עירונית בישראל", 6 בינואר 2000, האוניברסיטה העברית בירושלים … להמשך קריאה

איתן אלעד: הטיות שיפוט והחקירה הפלילית

חוקרי משטרה, בדומה לאנשים אחרים, חשופים להערכת יתר של יכולתם לאבחן שקרים; ולהערכת חסר של יכולתם לספר שקרים. תוצאות המחקר הוסברו במונחי עיגון וזמינות, שהן הטיות שיפוט מתועדות היטב. המאמר דן בהשלכות של הטיות השיפוט הללו על החקירה הפלילית בכלל, על הפוליגרף בכלל, ועל יחסם של החוקרים אל הפוליגרף…

מנחם אמיר: ארגוני טרור וארגוני פשע מאורגן: הדמיון, השוני והקשר ביניהם

מאמרו של פרופ' מנחם אמיר ז"ל, בוחן את הקשר שבין ארגוני טרור לארגוני פשע מאורגן ואת האפיונים השונים של יחסים בין שני סוגי הארגונים, ומנתח את הדמיון ואת השוני ביניהם. נבדקות ההשלכות ההדדיות בין שני סוגי הארגונים, כיוון התפתחות מערכות היחסים ביניהם והסכנות הטמונות בקשר זה, כמו גם הפעולות שיכולות להינקט על מנת לבלום אותו.

אראלה שדמי: שיטור עירוני בישראל – הכרח היסטורי בדרך לשיטור חדש

[תמונתה של ד"ר אראלה שדמי היא תמונת מסך מסרטון היו-טיוב: אפקט הפרפר – 'ד"ר אראלה שדמי, קרימינולוגית'] [לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [להורדת המאמר לחץ כאן: 3. אראלה שדמי – שיטור עירוני הכרח היסטורי] סגן ניצה (גמלאית) ד"ר אראלה שדמי, מכללת בית ברל ומכון שכטר ללימודי היהדות  (התקבל במערכת באפריל 2000, אושר לדפוס ביוני … להמשך קריאה