מעבר למפח הנפש לראות חברים משלמים מחירים על טעויות, יש משהו בסיפור ההסתבכויות החוזרות ונשנות של בכירים במשטרה שהוא מעבר... היום אעשה שימוש בפרשת ניצב ניסו שחם על מנת להבהיר מעט את התשתית שמאפשרת את ההסתבכויות הללו...
חוסר האמון הציבורי הגובר בתוצאות החקירה המשטרתית בפרשת רצח תאיר ראדה, הינם הזדמנות להטמיע, את החלק יוצא הדופן שיש לחוסר הוודאות (Uncertainty) - או במילים אחרות - למזל (Luck) - על עבודת החקירות... אחת העבודות המרתקות שנעשו במכללה לביטחון לאומי, צה"ל, עוסקת בהשפעת חוסר הוודאות על עבודת הארגונים, המקרה הזה - החקירות החשובות של משטרת ישראל. העבודה הוכנה על ידי ראש מה"ד לשעבר של המשטרה; וראש היחידה להגנת עדים כיום, תת ניצב בדימוס אבי נוימן...
[הצלם: Getty Images] [כל הצילומים למאמר זה נלקחו מכתבת השער של ה- Mail Online] באמצע אוגוסט 2011 עמדה המשטרה בבריטניה באחד האתגרים הקשים בתולדותיה – מהומות דמים בלונדון, במנצ'סטר, בבירמינגהם ובערים נוספות, שתוארו בתקשורת הבריטית כ"נוראיים ביותר שראתה לונדון מאז הבליץ הגרמני במלחמת העולם השנייה". צעיר אחד נהרג באופן ישיר במהומות, ושלושה נוספים נהרגו כשניסו…
הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (תיקון – התאגדות שוטרים) מחד גיסא, והצטרפות מערך הכבאים המאוגד למשרד לביטחון הפנים מאידך גיסא, הינם הזדמנות פז לקיים הערכת מצב ברמת המשרד על שינוי פאזה בנוגע למאבק על שכר אנשי הארגונים הכפופים למשרד. תמיכה של המשרד בהתאגדות עובדיו (גם אם בהגבלה של מניעת שביתות ובוררות חובה), במציאות יחסי העבודה בישראל שבה 'רק החזק לוקח', יכולה להיות קפיצת מדרגה בדרך לשיפור תנאי השירות של מערך ביטחון הפנים כולו...
בינואר 2002 פרסמתי מאמר מקצועי בכתב העת של משטרת ישראל "מראות המשטרה" (גיליון 187, ינואר-פברואר 2002, עמ' 19-18). ייחודו של המאמר היה בכך שהיה אחד הראשונים להתמודד עם סוגיה שנויה במחלוקת, המקשה על ההתמודדות המערכתית עם תופעת האלימות במשפחה - תופעת תלונות השווא. אולי בשל כך, הפך המאמר מבוקש מאוד ומידי שבוע נשלחות פניות לקבל את המקור. על כן, וכיוון שלטעמנו המאמר נכון היום כאז (אם כי לא תמיד זכה בדיון הציבורי לפרשנות המקורית); החלטנו להביא אותו, כמות שהוא, במסגרת זו...
כמו שהישראלי הממוצע אוהב את הטלפון הסלולרי שלו ושונא את חברות הסלולר, כך אוהבת התקשורת את הדרמה והאקשן שמספקת לה המשטרה בזמן אמת; ושונאת את המחיר שהיא משלמת על כך; ואילו המשטרה אוהבת את החמימות הנעימה שבפרסום וביחסי הציבור ושונאת את השטחיות שבה היא נמדדת על ידי התקשורת ואת הכוויות הנגרמות לעיתים כתוצאה מקרבת יתר לאש.
מזה יותר מעשור לוחצים רוב המומחים להעביר את תחום העורף מצה"ל לאחריות המשרד לביטחון הפנים. באביב 2007 נדמה היה לרגע שנפל דבר. לאחר שגם "המועצה לביטחון לאומי" המליצה ברוח זו, הועבר הנושא להחלטת ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, שנמנע מלשנות את המצב. מכך ניתן להפיק שני לקחים עיקריים: האחד, שהמלצות מומחים רחוקות מלהוות ערובה ליישום בשטח; והשני, שלא כל מה שהמומחים ממליצים הוא תמיד נכון וישים לביצוע...
בפוסט זה נתחקה אחר שורשיה של בעיית המנהיגות, המאתגרת את משטרת ישראל, ונאיר חלק מהסיבות לכך.
שני העשורים האחרונים היו עשורים קריטיים למשטרה. בשניהם עמדו בפניה אתגרים יוצאי דופן – איומים המערערים על הרלוונטיות שלה ועל האפקטיביות שלה. זאת, בצד הזדמנויות, שעשויות לאפשר לה להפוך לאחד מגופי הביטחון הלאומי הנחשבים והמובילים בישראל. האם קברניטי המשטרה עמדו בהם בכבוד?
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי BackgroundNow.com Staff לאתר flickr] [לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [להורדת העבודה לחץ: אמיר בן טובים – שחיתות שלטונית] זוהי עבודת הגמר של ניצב משנה אמיר בן טובים במכלה לביטחון לאומי, צה"ל, שהוגשה במרץ 2011. השחיתות השלטונית מהווה איום על חוסנה החברתי של המדינה, המושתת בין…
מהן הסיבות לתדמית הירודה של המשטרה? האם הסיבות נעוצות במשטרה פנימה - שחיקה בעבודה, הערכה עצמית נמוכה של השוטר ומחויבותו הארגונית, או שזהו תוצר לוואי של גורמים מחוץ למשטרה, ככללי האתיקה הקפדניים, שלהם הוא נדרש לציית? ואולי הן קשורות לפרטים או לקבוצות אינטרסנטיות, בעלי עניין במשטרה חלשה? או שמא זוהי תוצאה של השילוב ההרסני של כל הגורמים יחדיו?
