[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי KeithJJ לאתר Pixabay]
[לאוסף המאמרים על אתיקה לסוגיה, לחצו כאן]
[מאמר זה פורסם במקור ב'מראות המשטרה', מספר 241; 2010, עמ' 31-30]
ד"ר סוזי בן ברוך שרתה במשטרת ישראל 35 שנים בתפקידי חקירות ומודיעין, קהילה ומשמר אזרחי ועבריינות נוער. שימשה כקצינת נוער ארצית במשטרת ישראל. מרצה בנושאי משטרה וחברה. מאחריה כארבעים שנות ניסיון בעבודה עם נוער. בכתיבתה היא מסתייעת בניסיונה הרב בשטח, כמובילה וכשותפה לשינויים הרבים שנעשו בתקופת שירותה.
* * *
דומה, שעל רקע הצלחתה של המשטרה בשנים האחרונות במלחמה בפשיעה, ובמיוחד בארגוני הפשע, צפוי היה, שהציבור יעריך את עבודתה. אולם ההפך הוא הנכון - הערכתו את משטרת-ישראל אינה עולה בקנה אחד עם תוצאות פעילותה.
האם הסיבות נעוצות במשטרה פנימה - שחיקה בעבודה, הערכה עצמית נמוכה של השוטר ומחויבותו הארגונית, או שזהו תוצר לוואי של גורמים מחוץ למשטרה, ככללי האתיקה הקפדניים, שלהם הוא נדרש לציית? ואולי הן קשורות לפרטים או לקבוצות אינטרסנטיות, בעלי עניין במשטרה חלשה? או שמא זוהי תוצאה של השילוב ההרסני של כל הגורמים יחדיו?
השוטר משתייך לקבוצת המקצועות, שבהם קיימים כללי מוסר קפדניים, ונדרשת רמת מורכבות גבוהה מאוד של אתיקה מקצועית מפותחת ומחייבת. למקצועות אלה אפיונים משותפים, ביניהם הסמכויות הרבות המוענקות לעובדים עפ"י חוק, טווח רחב בשיקול דעתם וטיפולם באנשים הנמצאים במצוקה. בנוסף, הם נהנים מחסינות, ולא ניתן לתבוע אותם כאשר הם טועים או גורמים נזקים. וזאת ועוד - בעבודתם יש סיכוי רב להפקת טובות הנאה ולניצול מעמדם לרעה.
כללי האתיקה חלים על עשייתו של העובד ועל אי עשייתו, והם, למעשה, עקרונות מוסריים, המתלווים למקצוע. עקרונות האתיקה בכל תחומי עבודת משטרה נגזרים במידה רבה מהציבור, המצפה משוטר באשר הוא שוטר, להתנהגות מסוימת, עפ"י הדרישה המקראית: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך... צדק צדק תרדוף למען תחיה". הדגשתה הכפולה של המילה צדק, מביעה את חשיבותה של האתיקה בשיטור, שכן מהשוטר נדרש צדק כפול ומכופל. הציבור קבע רף גבוה מאוד לציפיותיו מהתנהגות השוטר, רף שכל חריגה ממנו, קטנה שבקטנות, מועצמת עד כדי פגיעה של יחיד כזה ביחידתו, במשטרה בכללה ובתדמיתה בציבור הישראלי.
התדמית הציבורית של המשטרה משתקפת בהתנהגותו של החריג שבשוטרים, ולא דרך המשקפיים של מבחן התוצאה - ההצלחות הרבות והראויות לשבח של השוטרים. שחיקה בעבודה והערכה עצמית נמוכה משפיעות על התנהגות השוטר, עד כדי פגיעה בשירותו לאזרח - אותו אזרח, המשיב לשאלון על שביעות רצונו מעבודת המשטרה ועל תדמיתה בעיניו.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי jimiuk1956 לאתר Pixabay]
שחיקה
שחיקה היא תופעה, המוכרת בעיקר בקרב בעלי מקצועות, המעניקים שירות לאזרח, ולה היבטים פסיכולוגים, התנהגותיים ופיזיים. מחקרים שונים מצאו, כי קיים קשר הדוק בין לחצים במקום העבודה לבין התפתחות שחיקה. תכונה אישיותית, הקשורה לשחיקת הפרט הינה הערכה עצמית. אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה נוטים לפתח תלות רבה באחרים, ועל כן הם הופכים להיות חשופים לפגיעות בסביבות טעונות רגשית. בניגוד אליהם, אנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה, שומרים על התנהגות מאוזנת מול גורמי הלחץ במקום עבודתם. בתנאי הלחץ האינטנסיביים שבהם מתנהלים החיים בישראל, חלה חובת מעקב אחר התנהגויות השוטרים ובדיקת שחיקתם והערכתם העצמית. על המפקדים, כנותני שירות בסביבה טעונה רגשית, להיות ערים להשלכות תחושות פקודיהם.
[על שחיקה בעבודת המשטרה, לחצו כאן]
מחויבות ארגונית
להבדיל משביעות רצון, המבטאת את עמדתו של העובד כלפי העבודה, מחויבות ארגונית מבטאת את עמדתו של העובד כלפי הארגון, היא אינה חייבת להיות קשורה לשביעות רצון מהעבודה וניתנת לשינוי. לכן, כדאי להתמקד בה, לטפחה ולשפרה על מנת לסייע להצלחת הארגון. נמצא, ששביעות רצון (עמדה כלפי העבודה) משפיעה על מחויבות רגשית (עמדה כלפי הארגון), ושתיהן יחד משפיעות על ההתנהגות האזרחית של העובדים. מחויבותו הארגונית של השוטר, ובעיקר מחויבותו הרגשית למקום עבודתו, נחשבות לאחד הגורמים הדומיננטיים, המשפיעים על התנהגותו, ומשליכים על תדמית המשטרה בעיני הציבור. שוטר המחויב לארגון - ייצגו נאמנה, וינהג כפי שמצפה ממנו הציבור. בכך יתרום להעלאת תדמיתה של המשטרה.
[למאמר: 'מחויבות ארגונית וחשיבותה', לחצו כאן]
ערעור המעמד
לקבוצות אינטרסנטיות מסוימות יש עניין בערעור מעמדה של המשטרה כחלק מהממסד, וצביעתה בצבעים, שיגרמו לזילותה. זאת, בשל היותה חושפת שחיתות ופוגעת במעמדם וברצונם לפעול ללא הפרעת המשטרה. כך גם לגבי פרטים מסוימים, בעלי השפעה רבה, השמים להם את זילות מעמד המשטרה כמטרה, לא תמיד נסתרת. בחברה רב-תרבותית כמו החברה בישראל, המתנהלת במדינה, שמצבה הביטחוני אינו יציב, תפקיד המשטרה מגוון, רגיש מאוד ובעיקר - דורש מיומנויות וגמישות תרבותית. השוטר נדרש לתמרן, על מנת ליישם את יעדיו או את המשתמע מהם. הציבור לא תמיד יודע ומבין מהו תפקידו של השוטר, ובכל בעיה, גם אם מדובר באדם תשוש שהתמוטט ברחוב, או באש שפרצה בבית ומסכנת חיי אדם, הוא נוטה להתקשר מיד למשטרה, במקום למד"א או למכבי אש. במקרה זה, המענה של המוקדן מעבר לקו, יקבע את תדמית המשטרה.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]
[לאוסף המאמרים על אתיקה לסוגיה, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2015), שחיקה בעבודת המשטרה, ייצור ידע, 15/6/15.
- שני סבח (2017), מחויבות ארגונית וחשיבותה, ייצור ידע, 8/10/17.
