האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
[בתמונה: ירון סנקר – הבריחה ומחירה… הדף הראשון באתר ynet, העוסק בגזרי הדין של סנקר]
פרסום מסקנות ועדת החקירה לנסיבות בריחתו של האסיר, ירון סנקר, הוא הזדמנות טובה לעסוק באחד האיומים המשמעותיים ביותר על שירות בתי הסוהר – סוגיית בריחות האסירים. סוגיה זו אקוטית במיוחד ויוצרת לחץ ציבורי ומערכתי עצום על פיקוד שבס, כיוון שזהו תפקידו העיקרי: קיומה של משמורת בטוחה, משמע: פיקוח מקסימלי ואפקטיבי על אסירים, בתוך ומחוץ לבתי הסוהר.
כתבי המשטרה – וגם הציבור – פגשו בפיגוע האחרון בתל אביב – שעד כתיבת שורות אלה טרם הסתיים – מדיניות דוברות שונה של המשטרה. הבכירים אינם רצים למיקרופון. מי שדיבר היה מפקד המרחב הרלוונטי ותו לא. האם נהגה המשטרה נכון מבחינתה?
מבחינתה האישית בהחלט כן. מבחינה ציבורית, ממש לא. נבחן את שני ההיבטים הללו:
אין סמכות בלי אחריות: בית משפט עליון – שאינו רוצה להצטמצם במתן פרשנות לחוק, אלא חפץ לבקר את הרשות המחוקקת והרשות המבצעת ובמידת הצורך גם להתערב בהחלטותיהן (אקטיביזם שיפוטי) – נושא על כתפיו חלק מהאחריות למניעת תופעות המסכנות את סדר החיים התקין ואת הדמוקרטיה, וצריך לפעול באופן אקטיבי לבער אותן.
ההיבט המשפטי איננו תכלית הכל. משפטנים לא יבינו זאת, אבל יש מבחן חשוב הרבה יותר מהמבחן המשפטי, והוא מבחן האמון של הציבור הרחב בבית המשפט ובפסיקותיו. השופט דוד רוזן בחר במהות, והשליך את הדילמה זו לחיקו של בית המשפט העליון. אבל את מבחן הזה כצפוי, בית המשפט העליון לא מסוגל היה לצלוח…
[בתמונה: מתחם הולילנד והתוצאות הבלתי צפויות. ללא חובותיו של עד המדינה, שמואל דכנר ז"ל, לא הייתה יוצאת האמת לאור…; הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י Adiel lo. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0] [לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת … להמשך קריאה
המאמר סוקר את יחסי היועץ המשפטי לממשלה עם הפוליטיקאים הממנים אותו, על מנת להבין, מדוע עושה ראש הממשלה הכל, על מנת להבטיח לעצמו מינוי של יועץ משפטי לממשלה מקרב אנשיו.
היועץ המשפטי לממשלה מהווה רשות עצמאית-סטטוטורית וסמכויותיו מעוגנות בחוק. הוא אינו מקבל את סמכויותיו מהשר, כפי שהדבר קיים בקרב עובדי המדינה הבכירים במשרדי ממשלה אחרים. דומים לו רק עובדי ציבור בודדים, כמו הרמטכ"ל מול שר הביטחון והמפכ"ל מול השר לביטחון הפנים. המפכ"ל אף אינו מתמנה ישירות על-ידי שר המשפטים, אלא על-ידי הממשלה כולה (ראו בהמשך).
[צילום: חטיבת דובר המשטרה] [לריכוז המאמרים אודות השתלבות נשים בארגונים צבאיים, לחצו כאן] תודה למיה ויינשטיין, שהייתה גם כאן הטריגר לכתיבת המאמר… אחד המאפיינים הבעייתיים של התרבות הארגונית במשטרה הוא מאצ'ואיזם ושובניזם. רצון לחשל את החברות ולחזק את הדימוי העצמי בסיטואציות 'גבריות' מובהקות; סגנון דיבור בוטה, חריף, ישיר וגס, והרבה מאוד יחסים בין אישיים בין שוטרים … להמשך קריאה
[מקור התמונה: סרטון היו-טיוב – West Virginia Regional Jail Authority Graduation 121st Class] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] כדי לשמור על מעמדה כסמל הסמכות וכדי להרתיע, חייבת קבוצת הסוהרים להעמיד את עצמה בריחוק חברתי מן האסירים, ובכך למנוע מהם זיהוי וניצול חולשותיו האנושיות, שמהווה איום תמידי ואמתי על … להמשך קריאה
קבוצת הסוהרים לכודה כבמלקחיים: בין ההנהלה מצד אחד והאסירים מצד שני, כאשר שתי הקבוצות מפעילות עליה לחץ רב ומקדמי שחיקה משמעותיים. כתוצאה מכך, היא מרגישה במידה רבה כלואה, כמו האסירים, וכמוהם היא סובלת מ'כאבי מאסר'.
המושג 'מוסדות טוטאליים' (Total Institutions) או 'מוסדות כוללניים' נטבע על ידי אחד הסוציולוגים החשובים במאה העשרים, ארווינג גופמן (Goffman), בין היתר, בספרו Characteristics of Total Institutions מ- 1957. הוא מתאר קבוצת מוסדות בעלת אופי שתלטני, אשר בא לידי ביטוי סמלי במחסומים הפיזיים, באינטראקציה ייחודית עם צוות המוסד, ובדרך המגע החברתי עם העולם החיצון (דלתות נעולות, חומות גבוהות, גדר תיל וכדומה)…
