יאיר רגב: ההיבט החוקי של מצלמות הגוף
לשימוש במצלמות השלכות בהיבטים של הגנת הפרטיות, זכויות חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה ודיני ראיות. בשל כך, יהיה על השוטרים להקפיד על הפעלת המצלמות בהתאם לחוק. המאמר עוסק בהיבטים הללו…
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
לשימוש במצלמות השלכות בהיבטים של הגנת הפרטיות, זכויות חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה ודיני ראיות. בשל כך, יהיה על השוטרים להקפיד על הפעלת המצלמות בהתאם לחוק. המאמר עוסק בהיבטים הללו…
תחום העיסוק הבעייתי ביותר במשטרה הינו המודיעין! במהלך השנים, עשרות אנשי המודיעין 'חצו את הקווים' והפכו לעבריינים. תופעה זו היא היא בלתי נתפסת ממש. לא אגזים אם אומר כי המודיעין המשטרתי הפך לבית ספר לעבריינים בכירים ולכשל מערכתי מהמעלה הראשונה… המאמר הזה מספק תשובות מדוע!
לפי השמועות, עומד אגף החקירות להיחצות לשניים: חלקו האחד – להב 433, שגם בראשו עומד ניצב, כמו בראש אגף החקירות – יוכפף ישירות למפכ"ל כמעין אגף בפני עצמו לחקירות ברמה הארצית. האגף המוקטן יתמקד בשליטה מקצועית על יחידות החקירה בשטח, וימונה אליו כפי הנראה מינוי חיצוני: שופט מחוזי לשעבר או פרקליט מחוז, מחוץ לשורות המשטרה… גם אם הרפורמה הזו היא בדיה ולא תבוצע, היא משקפת לנו נאמנה את נקודות התורפה של המשטרה, ואת הסיבות שהגיעה למצבים של פער רלוונטיות עמוק שכזה עם המציאות. אם תבוצע ותצלח, יתקדם המפכ"ל שלב נוסף ברפורמה שלו להצלת המשטרה מעצמה!
מתוך הבנת ייעוד המשטרה ותפקידיה, ומתוח אבחון האופן שבו היא בנויה בשטח, ניתן לקבוע, ללא ספק, שעל מנת שהמשטרה תהיה 'ארגון בריא', האגף הדומיננטי ביותר צריך להיות אגף הסיור. אבל אופס… אבל אין אגף כזה. מעולם לא היה (אגף המבצעים איננו אגף סיור!). מישהו דואג שלא יהיה ושלא יתפוס עוצמה. הסיור הוא התחום הזנוח במשטרה ותורת ההפעלה שלו לא התעדכנה במהותה מעולם הוא נשאר חלש, מנוון, סובל מבעיות של איכות כוח אדם שבחלקה אינה מתאימה, ומאי התאמת תפקידיו למציאות משתנה!!
במשטרת ישראל התגלו סימנים – המעידים על קיומה של שחיתות – כבר בתחילת שנות ה- 2000; והם מרוכזים בעיקר במגזרי החקירות, המודיעין והתנועה. עובדה זו כשלעצמה איננה צריכה להפליא. איפה שיש כסף יש שחיתות, ושוטרים הם בני אדם, שחולשותיהם – לצערנו – אינן שונות מאלה של עובדי ציבור אחרים. לכן, שחיתות משטרתית היא תופעת לוואי של כל משטרה מערבית; והשאלה שצריך לשאול איננה אם יש שחיתות, אלא כמה. מה מפלס השחיתות שלנו ביחס לאחרים. הבשורה הטובה היא שלפחות ביחס למשטרות בערים הגדולות בארצות הברית, מפלס השחיתות במשטרת ישראל נמוך מאוד…
יחסים רומנטיים בין שני המינים במקום העבודה תמיד יהיו, קל וחומר בארגונים טוטאליים – כמו המשטרה – שבהם שעות העבודה מתמשכות מעל ומעבר, והלחצים קשים. כל מי שעובד במשטרה מכיר זאת היטב. זהו מצב טבעי, שאנו עדים לו הרבה גם בסדרות הטלוויזיה הבנויות על אמיתות מ'העולם האמתי'. אבל, היחס שהמשטרה נותנת היום למקרים כאלה, מלמד על גישה פוסט טראומטית למצב שאליו נקלעה בשנים האחרונות…
האם רק המשטרה – בין כל ארגוני מערכת אכיפת החוק – לוקה ב'שיטור יתר'? מסתבר ששירות המבחן לנוער אינו ממליץ על חלופות למאסר, ברוב המקרים בהם הוא בודק נוער אתיופי. הנתונים מעידים ש- 81% מהקטינים ממוצא אתיופי מקבלים משירות המבחן לנוער המלצה שלילית לגבי חלופות למאסר…
העומס על מערך התביעה הפלילית פוגע באיכות מערכת האכיפה הפלילית. עקב העומס עובר זמן רב בין מועד ביצוע העבירה למועד הגשת כתב האישום. השיהוי בענישה פוגע באפקטיביות של הענישה, יוצר קשיים בזימון נאשמים ועדים, פוגע שלא לצורך בנאשמים ובפרט בזכותם להליך מהיר, ויוצר צורך בקיום הליכי ביניים רבים, המעכבים אף יותר את הטיפול בתיק ויוצרים עומס נוסף על מערכת המשפט. לפיכך, העניק המחוקק בשנת 2012 כלי אפקטיבי להקטנת העומס ואפשרות למשטרה להתמקד בעבירות חמורות ובעבריינים מועדים ולהפסיק להציף את בית המשפט…
נכון לתעדף את חקירת 'תיק של שרון פרי'! הוא ממוקד באחת הרעות החולות של תקופתנו: ההפרה חסרת הגבולות של זכות הפרטיות של אנשים בכלל ושל מפורסמים בפרט. הויראליות של המקרה היא הזדמנות פז למשטרה ליצור הרתעה אפקטיבית. לכידת המבצעים תהדהד בכל בית, והיא מהווה הדגמת יכולת מצוינת למשטרה, שסיכוייה ליצור הרתעה אפקטיבית טובים: ידע כל עבריין פוטנציאלי שלמשטרה יש את היכולת לגלות את עקבותיו, וישקול את המחיר…
הסיבה היחידה שבגינה המודל של משטרת ישראל כמשטרה לאומית אחת (לכאורה) הצליח לשרוד עד היום, הוא הקרדיט הציבורי – שנצבר מידי תקופה של מתח בטחוני – בגין עבודת המשטרה בתחום ביטחון הפנים!