האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
השיח הציבורי כיום בסוגיית האלימות בין בני זוג הוא חד-צדדי, מגמתי ומתעלם כמעט לחלוטין מהצד השני של המשוואה. מסעות ההסברה של המאבקים מנציחים את העיוות: הם מסמנים צד אחד כ'אשם', ומתעלמים לחלוטין מאחריותו של הצד השני…
השאלה המרכזית בפרשת משה צ'יקו אדרי היא לא מדוע לא מונה עתה, אלא מדוע בכלל קודם לתפקידים בכירים, אחרי שהתערב שלא כדין בהליכים דמוקרטיים; ואחרי שאיים על קצין משטרה, כדי ש"ישכנע" את אביו, שהותקף על ידי שוטרים, לבטל את תלונתו…
ניצב מוטי כהן – בניגוד לניצב בגמלאות צ'יקו אדרי – לא עושה טעויות. אם אני צריך להמר, הוא יהיה הבחירה המועדפת למפכ"ל על השר…
אחת הסכנות הגדולות הממתינות לבכירים – הנמצאים ברגע קריטי בקריירה שלהם – קרויה בעגה מקצועית "המערבולת": אתה שוחה בים ונקלע למערבולת. הטעות הגדולה ביותר, שאתה עלול לעשות, היא להיאבק בה, לאבד כוח ולהישאב פנימה, לתוך הכאוס…
מתגעגעים לגונדר משנה, ד"ר אילנה אילי גולדברג ז"ל – מחשובי האקדמאים בתחום אכיפת החוק בישראל – שנקטפה מאיתנו בטרם עת! רוב ספריה ומאמריה של אילי ניתנים להורדה באתר זה!
אין לי ספק שהשופט בדימוס גולדברג לא היה מאשר פסק דין שבו לא נחקרה אפילו הפגישה הזו לעומק. לתחושתי ולתחושת רבים מעמיתיי, המטרה סומנה ורק לאחר מכן נורה החץ שעליו היה כתוב שאדרי לא ימונה. יהיו סיבותיו של השופט גולדברג אשר יהיו, וגם אם יתחבא מאחורי החלטתו באצטלה של פגישה שלא חקר, פסילתו מעוררת תהיות הן לגבי יכולתו השיפוטית והן לגבי מניעיו…
לאן השיתוק הפרוצדורלי – שכפינו על עצמנו – מגיע בסוף? דוגמאות לא חסרות. כדאי שנתבונן איך האיחוד האירופי מתאבד בסבך הפרוצדורות שבנה לעצמו ונפיק לקחים… אם אנחנו חפצי חיים, אנחנו חייבים להפסיק את המרוץ הצדקני הזה, לחפש אנשים ללא פגם לתפקידים בכירים, ולאפשר לבעלי האחריות להפעיל את סמכותם! מינוי צ'יקו אדרי – למרות מסקנות ועדת גולדברג – יהיה צעד ראשון בכיוון הנכון!
לידיעת האדונים אלי סניור, טובה צימוקי ואיתי שיקמן: אני האיש שהביא – ללא הודעה מוקדמת – את עו"ד פיני פישלר למפגש עם ניצב ביתן; הרבה לפני שמישהו הזכיר אותו כמועמד. גם לא היה בשיחה מאומה שרלוונטי למחול השדים שמנסים לייצר עתה… (בינינו: אני ממליץ גם לכם להיפגש איתו!)
נסים ניקולס טאלב הוא מומחה לתופעת אי הודאות ולתוצאות הבלתי צפויות (תב"צים) שהיא גורמת. אחת הססמאות שטבע בספרו: "מיטת סדום" היא: "אם הכריזו 'לא עוד', מובטח לך שזה יקרה שוב!". נזכרתי בפתגם החכם הזה כשעברתי על שלל הכרזות המעטרות את יום המאבק באלימות נד נשים, שהמשותף לכולן היא עובדת היותן תלושות מן המציאות. סוג של נאיביות ילדותית. אמונה, שאם רק נגיד, הבעיות שלנו תיפתרנה!
ארגוני הפשע הערביים הם כוח פלסטיני חמוש, נחוש בעל תעוזה וחסר קווים אדומים, בתוך גבולות הקו הירוק, שכבר מילא תפקיד חשוב בהבערת הערים המעורבות באירועי מאי 2021. הוא גם סומן ע"י האיראנים כמי שיעשו את העבודה בשלב האחרון של המלחמה. רק שב"כ קדיין בקונספציה. האם אנחנו מבינים מה גדל לנו פה מתחת לאפנו? האם נתעורר בזמן?
