האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
'פסיכוזת המונים' (Mass Psychosis) היא סוג מסוים של התנהגות קולקטיבית. תופעה פסיכולוגית וחברתית, שבה קבוצה גדולה של אנשים מאמצת אמונות, רגשות או התנהגויות לא רציונליות באופן קולקטיבי, לרוב מתוך פחד, פניקה או השפעה חברתית אינטנסיבית. מדובר במצב שבו החשיבה הביקורתית והאינדיבידואלית של הפרטים מוחלפת בתגובות רגשיות עוצמתיות המונעות על ידי דינמיקה קבוצתית… המאמר מוקדש לתופעה ולהשלכותיה.
מראשית עידן הנאורות, הרציונליזם נתפס ככלי המרכזי להבנת המציאות, אך סופרים ומחזאים רבים העלו ספקות לגבי יכולתו של השכל האנושי להגיע לחקר האמת. ספקנות זו כלפי כוח התבונה משתקפת היטב בסרט "שובו של מרטין גר" (Le Retour de Martin Guerre), אשר מציג סיפור מופת על האופן שבו האמת המוחלטת יכולה להתחמק מאחיזת השכל האנושי, ורק המציאות עצמה היא זו שמעניקה את ההכרעה הסופית.
השמירה על מגוון האפשרויות (Diversity) הוא אחד מחוקי המערכת המורכבת. זהו מקבץ של גורמים, עם שונות בין אחד לרעהו, כמו: מגוון צבעים, מגוון תכונות, מגוון אפשרויות וכדומה. ככל שהמגוון גדל, כך גדלה מורכבות המערכת, אבל גם החוסן שלה… אולם, תנועת ה-WOKE ביצעה מניפולציה סמנטית על מושג ה'מגוון', שינתה את משמעותו, ובכך ערערה את ערכו האמיתי בתוך מוסדות וארגונים. לכן חוקרי WOKE ישראלים נוהגים לכנות את ה- Diversity נוסח ה- WOKE כ'גיוון' או 'הגוונה'. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המגוון וחשיבותו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
בעוד שהעולם המערבי מתנער מהנקמה, ומציג אותה לכאורה כבלתי ראויה, היא עדיין נוכחת, במובנים רבים, ומשמשת כאמצעי לשמירה על סדר חברתי ופוליטי. מערכת המשפט, תגובות של מדינות למתקפות ותחושת הצדק הציבורית מצביעים על כך שהנקמה – לעתים, במסווה של "עשיית צדק" – ממשיכה להיות מרכיב מרכזי במבנה החברתי האנושי. תחשבו עודד ליפשיץ. תחשבו שירי ביבס, ושני בניה הקטנים אריאל וכפיר…
תקציר: פטוגן ביולוגי הוא מיקרואורגניזם, כגון וירוס, חיידק או פטרייה, ההחודר לגוף, משתלט על משאביו ומשתמש בהם כדי להתרבות ולהתפשט, לעתים על חשבון בריאותו וחייו של הפונדקאי. המונח "פטוגן רעיוני" (Idea Pathogen) פותח על ידי פרופ' גד סעד, פסיכולוג אבולוציוני, המתאר רעיונות המתנהגים בדומה לפתוגנים ביולוגיים. רעיונות אלה, המוחדרים על ידי בעלי עניין, משתלטים על … להמשך קריאה
הפיכת נתניהו לאובייקט של שנאה קולקטיבית היא ביטוי מובהק של דינמיקות פסיכו-חברתיות המוכרות היטב מתחום חקר ההתנהגות הקולקטיבית. הדה-הומניזציה שלו, לצד יצירת נרטיב המתעלם מעובדות מורכבות, ממחישים כיצד קמפיין פוליטי יכול לאמץ מאפיינים של התנהגות נחילית. התוצאה היא חברה מקוטבת ומוסתת, שבה התנהגות פרטים מוכתבת על-ידי תגובות רגשיות ולא באמצעות ניתוח רציונלי של המציאות. תופעה זו אינה ייחודית לישראל, אך היא מהווה אזהרה מפני השפעתם של תהליכים רגשיים על הדמוקרטיה הליברלית.
בעידן הדיגיטלי, הזיכרון אינו נשכח, אלא נצבר ומונגש לכל דורש. עבור פוליטיקאים, עיתונאים ומומחים, הארכיון הוא אוצר בלום – אך גם מלכודת. אספנו עבורכם אוסף של ממים על הארכיון הדיגיטלי כחרב פיפיות. אתם מוזמנים להוסיף.
המונח "ביביסט" הפך בשנים האחרונות לאחד המונחים השנויים במחלוקת בשיח הפוליטי הישראלי. הוא משמש לתיאור תומכיו הנאמנים של בנימין נתניהו, אך גם כנשק רטורי המשמש את מתנגדיו להכפשתם. מאמר זה מבקש לנתח את התופעה מהיבט סוציולוגי: מיהם ה"ביביסטים"? מהן התכונות המשותפות להם? האם מדובר בקבוצה חברתית מובחנת, בתנועה פוליטית, או אולי במיתוס שנוצר כחלק מהמאבק הפוליטי בישראל?
פרשת משה קצב, דרכי חקירתה, התנהגות החוקרים ובכירי המשטרה והפרקליטות בפרשה, והאופן שבו התקבלה הרשעה בבית משפט, ראויות להילמד בכל פקולטה למשפטים ובכל מחלקה ללימודי אכיפת חוק באוניברסיטה. היא מעמידה למבחן סוגיות כמו חזקת החפות ו'משפט ע"י המשטרה ומערכת אכיפת החוק'. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרשת משה קצב, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
אחת הפינות הפופולריות בתוכנית הפטריוטים של ערוץ 14 היא 'הלפיד והיפוכו', שבה מביאים אמירה של יאיר לפיד ומיד לאחריה את האמירה ההפוכה ממש. זה מצחיק, וגרם לתדמיתו של לפיד נזק לא מועט. אבל כדאי לדעת שלפיד אינו לבד, ושהנטייה לבטא עמדות סותרות מבלי לראות בכך בעיה היא חלק מז'אנר שהתפתח בשיח ה'ווק'. לעתים קרובות, נראה שתומכי ה'ווק' משנים את עמדותיהם בהתאם להקשר, ולעתים אף אומרים דבר והיפוכו.
