האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
מושגי היסוד הבסיסיים של הביטחון הלאומי חייבים להיות חלק בלתי נפרד מכל דיון רציני בתחום הביטחון הלאומי. לכן, ריכזנו עבורכם את כל מושגי היסוד הללו, במאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
אחת ההחלטות התמוהות של הרמטכ"ל, לאחרונה, הייתה פיצול אג"ת לשני משרדים. הרי ידוע, שבין אסטרטגיה לבניין הכוח אין, הרי, שום דבר במשותף… ואם יהיו קצת כפילויות של בעלי תפקידים? לא נורא! ברוח ההתפתחויות באמריקה, מישהו מוכן להפיל לקברניט שלנו הזה את הפסל?
אז זה הפתרון? המשטרה תשמור על הצבא; ותחזיר לנו את הריבונות בנגב?
ניהול המאבק בקורונה זהה, למרבה הצער, לתפיסת הניהול ולקבלת ההחלטות השלטת בצה"ל; הנחזה כתעתיק מדויק, לדפוסי פעולתו של מפקד כיתה בתש"ח; ככזה, הרואה שומע אפילו מריח את שמתרחש בגזרתו, ובהרף מחליט, מנחה, ומבצע את שהוטל עליו בטרם ובמהלכי הקרב…
נראה שפרויקט דיוק הטילים שלהם בחסות איראן השלים את שלב היכולת המבצעית האיכותית והכמותית הנדרשת כדי שיוכלו להערכתם להכות קשות במדינת ישראל אם זו רק תעז לתקוף אותו. אבל יש לדעת כי התעצמות באמצעי לחימה שהם מכפיל כוח לעולם אינה מסתיימת…
לא יתכן שציבור העובדים יספוג מכה כבדה בתנאיו (והוא מוכן לזה); המדינה תעניק ערבויות להלוואה; והבעלים שלא יכניסו את היד לכיס ייהנו מהעלייה הצפויה בערך המנייה. תשובת האוצר למתווה שהגישה אל על הבוקר צריכה להיות מילה אחת: לא!
אם חפצי חיים אנחנו, עלינו ללמוד לזהות מתי יש מקום להאשמה מוצדקת (אירועי כפר קאסם למשל) ומתי מדובר בתרגיל טקטי מניפולטיבי, ולהתמודד עם השדים הפנימיים של מצפוננו, כי לקיחת אחריות – שלא בצדק – מחלישה את יכולת העם להתמודד עם איומי ההישרדות על קיומו!
בתוך הדיון על החלת הריבונות בבקעת הירדן ויו"ש, הופנתה הדרישה לממשלת ישראל לממש קודם כל ריבונותה במרחבי הנגב. בעוד הנהגת המתנחלים ביו"ש מתריעה מפני הקפאת הבנייה ביישובים מבודדים, ראוי להטיל אור על האופן בו תכנית המתאר הארצית -תמ"א 35 – הקפיאה למעשה – כבר לפני כמעט שלושים שנים – את ההתיישבות היהודית במרחבי הגליל והנגב…
ב-2020 חוששים משטרים ערביים, ובמיוחד ירדן, שתקדים הטרור הפלסטיני במצרים, סוריה, ירדן, לבנון וכוויית מלמד על פוטנציאל שתוף פעולה פלסטיני עם האייתולות, "האחים המוסלמים" ודאע"ש, המאיימים על קיומם. החשש מחריף לאור הצונאמי הערבי המשתולל מאז 2010 והתעצמות יכולות האייתולות…
יש כאן אבחון של תסמונת בסיסית בדינמיקה של קבלת החלטות. בדילמה בין שתי דרכים, הדרך שזכתה להכרה כמובנת מאליה, כרציונלית, כמוסכמת ללא עוררין נראית על פניה גם בטוחה יותר. קודם כל, ההסכמה לגביה מחוללת עיוורון והכחשה לגבי הסיכונים הטמונים בה; ובתוך כך, מנהיג שיבחר בדרך המוסכמת יקבל גיבוי ותמיכה גם אם ייכשל, כי נצמד לדרך "הבטוחה"…
