ניתוח ההתפתחויות במאבק צה"ל כנגד סוריה וכנגד פעילות הטרור שהופעלה משטחה - בשנים שקדמו למלחמת ששת הימים ועד לפריצתה ביוני 1967 - יכול ללמד על הפער המתקיים בין הגדרת מטרה והיכולת להשיג אותה בפעולה צבאית בהקשרה הטקטי, לבין הגדרת מטרה והיכולת לשלוט בהשגתה בהקשרה האסטרטגי...

עם המורכבות המתפתחת במימוש תכלית בת הישג למתקפה קרקעית, ההחלטה להפעיל אותה קשה שבעתיים. העם מוכן אולי לשלם את מחיר המלחמה, אבל הוא מבקש בירור והסכמה בשאלת היסוד: בשביל מה?

זה לא שהעם והקברניט לא מוכנים לשאת במחיר התמרון. אם תהיה להם תכלית ראויה וברת השגה לתמרון, הוא יתבצע, והעם ייתן לזה גיבוי. לכן, זו שאלה מצביאותית ומנהיגותית, לא האם צריך את התמרון; אלא מתי התמרון יהיה נדרש, היכן, לאן ולשם מה. שאלות גדולות...

ישנם כאלה, שמשהו בם מופעל אחרת: היציאה אל מרחבי אי הוודאות, בחיכוך דינמי עם מציאות בלתי יציבה, היא עבורם מרחב הנוחות. כאלה היו גיבורי התנ"ך: שמשון ויפתח הגלעדי, חריגים שנפלטו אל מרחבי הספר, ובשעת מצוקה נקראו להושיע את אלה שהשתוקקו להמשיך בשגרת מרחב הנוחות...

בצד השמאלי של המפה הפוליטית התהוותה ביומיים האחרונים תיאורית קונספירציה, לפיה הכל פוליטי, כולל החיסול הממוקד של בכיר הג'יהאד האסלאמי, באהא אל עטא וימי הקרב שאנו חווים בעקבותיו. זאת למרות הדגשות של הרמטכ"ל, ראש השב"כ וגורמי ביטחון אחרים ש"הכוכבים הסתדרו" ונוצרה הזדמנות מבצעית שנכון היה לנצלה...

יתושים מסוכנים לאדם הרבה יותר מנמרים ואריות. יתושים קטלו מליוני בני אדם ואילו נמרים ואריות הם אירוע נדיר, שהאדם למד להתמודד מולו. אויבי ישראל הכירו, שאם יפעלו כנגדנו בצורת נמר או אריה, הם יתקלו במענה יעיל וקטלני. לכן בנו עצמם איום על מדינת ישראל בהגיון הפעולה של נחילי היתושים...

שוב טרור חקלאי. הפעם, שרפו בנהלל מתבן ומרכז מזון... כך נראה קיום יהודי בלי כבוד! מיותר לחזור שוב על הקשר בעצום שבין חקלאות לביטחון לאומי. מיותר להזכיר את הפעילות הערבית האינטנסיבית להשתלטות על שטחי המושבים בישראל... מה צריך עוד לקרות כדי שמערכות הביטחון הלאומי תתחלנה לראות עצמן אחראיות לבעיה הזו?

לאחר 25 שנים מהסכם השלום עם ירדן, ניצלה הממלכה הירדנית את זכותה, שלא לחדש את הסכם המשך עיבוד האדמות, בנהרים ובצופר. בערבית אומרים "האדמה היא כבודי"; ומי שפגע ידע היטב לאן הוא מכוון ומה הוא מחולל... פגעו כאן באופן מכוון בכבוד הישראלי. ביום שלישי הקרוב תתקיים בנהרים ישיבת הפרלמנט הירדני, שתציין את המשמעות הסמלית של פינוי היהודים מאדמה, שהיא בתפיסתם חלק מ״דר אל איסלאם״.

בהצטברות האיומים למערכת, ביכולתם להופיע בסנכרון מתואם בעת אחת, משוואת האיומים מתהווה למשהו אחר, לא עוד מאותו דבר: השינוי הכמותי הופך לשינוי איכותי. האתגר מחייב התארגנות חדשה ומתאימה. לנוכח האתגר, צה"ל נדרש לתפיסה חדשה, להתארגנות מחודשת, להצטיידות מתאימה. מעל לכל, עם ישראל צריך להתכונן להתמודדות במצבי חירום למול איומים חדשים חסרי תקדים. זו המציאות כהווייתה, לא מניפולציה פוליטית...

אשכול המושגים השזור בדברי בן גוריון: "גאולה", "קיבוץ גלויות" ו"קוממיות לאומית", כרוך בשורשיו בליבת הרעיון המשיחי. הסתייגות מהרעיון המשיחי הופכת את קיבוץ הגלויות בעם ישראל המתרחש  בארץ ישראל כתופעה חסרת תקדים בתולדות האנושות, ללא יותר מעוד תופעת הגירה. "קוממיות לאומית" מתכנסת ללא יותר מקיום בביטחון ו"גאולת ישראל" מסתכמת בלא יותר מהקמת מערכת מנגנונית של מדינה...