האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
הפילוסוף והרציונליסט היהודי-הולנדי, ברוך שפינוזה (1677-1632), היה בן למשפחת אנוסים, מגדולי הפילוסופים בעת החדשה…
ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ברוך שפינוזה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
ציווי מעשה המשכן שחטא העגל שזור בו בתווך, אינה ייחודית רק למקרא, והיא מופיעה כתובות בממלכות המזרח הקדום. הסופר המקראי כמו הסופרים של ממלכות בבל וחרן, ניסו להראות בסוגה זו את גדולתו של המנהיג שצווה לבנות משכן או מקדש, ובדרך למימוש תכניתו הוא מתגבר על מכשולים מורכבים…
בפרשה זו, ה' מתואר כרחום, וחנון, ארך אפים (סבלני), ורב חסד, ואמת, ונוצר חסד לאלפים, ומסוגל לשאת עוון ופשע, וגם כשהוא פוקד אבות על בנים וכו' הם לא הופכים לשונאיו. בעולם האמתי ניראה שחסר הרבה מאוד חסד ורחמים…
פרשת תְּצַוֶּה ממשיכה את הפרשה הקודמת, פרשת תרומה, בהוראות לקראת הקמת המשכן. את פרשת תצווה קוראים לרוב לפני חג פורים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשה זו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
שמן הזית המוזכר בפרשת תצווה היה לשם הדלקת נר התמיד במשכן. פרט כחומר גלם להפקת אור וחום, היה שמן הזית למרכיב מוביל בתזונה ובייצור של משחות וסבונים באותה תקופה. שמן זה שימש גם כחומר מוביל בטקסים דתיים שונים במזרח הקדום ועד ימינו. מפאת מרכזיותו של עץ הזית ותוצריו, הוא נכלל בשבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל…
פרק שכל כולו הנחיות לתפירת הבגדים של אהרון הכהן ובניו. הם האנשים שתפקידם להיות נושאי המשפט של ישראל מול אלוהים בקודש הקודשים. בשביל מה כל הפירוט המופיע בפרק על בגדי הכוהן?
הציווי ״ויקחו לי תרומה״ בא להעניק לאדם מוצא משעבוד לכאן ולעכשיו, בחיבור תשוקותיו ופעולתו אל ממשות נשגבת שמעל לחומר. זה על פי הקבלה יכול להתרחש בתוך החומר בהקדשתו למשמעות שמעבר לכאן ועכשיו!
פָּרָשַׁת תְּרוּמָה עוסקת בהוראות לבניית המשכן וכליו; ונקראת, לרוב, בשבוע שלפני תענית אסתר. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות הפרשה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
בניית המשכן מביאה לשיא את יחסי האל עם בני ישראל. תחילת היחסים הייתה בשליחותו של משה ואהרון אל פרעה, יציאת מצרים, מתן תורה בסיני ועתה, השראת שכינה קבועה בתוך העם. אין זה משנה כלל האם האל אכן שכן במשכן, כוונת הדברים ברורה. היחסים בינו לבין העם שודרגו לרמה של בסיס קבוע ולא על חיזיון נקודתי כפי שהיה במעמד הר סיני.
היום, אין מקדש ואין משכן. אנחנו אמורים להיות אנשים טובים, מתקדמים ונאורים, שמבינים שגם אם יש מקדש וגם אם אין, הוא לא נועד בשביל האל אלא רק בשביל צרכים פרימיטיביים שלנו. לאל אין עניין בכך. יש לו רק עניין שנהייה אנשים טובים. אם נהייה כאלה – אז האל ישכון בתוכנו גם אם נחשוב שהוא קיים וגם אם לאו…
