האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
וּבַחֲלוֹף הַשָּׁנִים, עֵת שחוּ כְּתֵפֵינוּ מֵעֲבוֹדָה וּכְבָר לֹא יָכֹלְנוּ לַתַּכְלִית, וְלֹא בְּרוּרָה הָיְתָה הַדֶּרֶךְ, אַחֲרֵי הַחַגִים שֶׁאָפַף אֶת בֵּיתֵנוּ הָיָה שָׁקֵט השִּׁירָה נָדַמָּה וְקוֹלוֹת בְּנֵי הַבַּיִת הָלְכוּ וְהִתְרַחֲקוּ. נוֹתַרְנוּ שְׁנֵינוּ בָּלבַד… איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת שמיני
מאכלות אסורות מוזכרים במקרא הן בספר ויקרא בפרשתנו, שמיני, והן בספר דברים. כאשר אנו בוחנים את שני המקורות הללו, אנו מוצאים שהמקור בספר ויקרא השפיע על הנאמר והכתוב בספר דברים. ההנחה שהמקור בדברים הושפע מספר ויקרא מתבססת על סימני היכר לשוניים, הנמצאים בשניהם, כדוגמת המינוח זאת הבהמה, או מטבעות הלשון את זה תאכלו, או, וזה אשר לא תאכלו…
אליהוא מבקש מאלוהים להמשיך ולהתעלל באיוב עד שיודה בטעותו. ואז, אם וכאשר יודה בטעותו, יחסך ממנו הפשע הנורא של הדרישה למשפט מול אלוהים. אליהוא הוא האינקוויזיטור של תורת הגמול וההשגחה הפרטית…
לקראת חג הפסח פרסם יאיר אסולין מאמר נפלא ב'הארץ', בשם 'חג הזעקה'. השורה התחתונה של המאמר בעיני היא, שהזעקה היא נקודת הפתיחה ההכרחית לגאולה! אבל, זעקת המשועבד, לכשעצמה, יכולה להסתיים בלא יותר ממשא ומתן מנחם על שיפור בתנאי השעבוד. כדי לחולל שינוי מהותי יותר, חייבים תודעת מאבק רדיקלית הרבה יותר מזעקה…
תקציר: דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִתִּי- הו כַּפָּרָה שֶׁלִּי, אָמְרָה לִי אִמָּא, הַאִם כְּבָר סִפַּרְתִּי לָךְ שֶׁהָרוּחַ כְּמוֹ המיים חוֹדֵר לְכָל סֶדֶק צַר, לְכָל חָלָל, מַקְפִּיד לִהְיוֹת נוֹכֵחַ, לִתְפֹּס אוֹתָךְ וּלְהַעֲלוֹת אוֹתָךְ לַמַּעֲלָה לְמַעְלָה, וְלֹא מְשַׁנָּה מָה עֹמֶק הַתְּהוֹם, אוֹ כַּמָּה נוֹרָא הַמַּעֲשֶׂה? איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת ויקרא…
דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְעַצְמִי- גָּדַלְתְּ, לָחַשְׁתִּי אֶל הַדְּמוּת שנשקפה אֵלַי; מָה בָּגַרְתְּ וּמָה יָפִית, הַקֶּמֶט החרוש בְּפָנַיִךְ מְסַפֵּר בִּשְׁבִילֵךְ אֶת סִפּוּר חַיַּיִךְ, גַּם אֶת הַסִּפּוּר שֶׁנִּסִּית לְהַסְתִּיר… איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת צו…
דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִתִּי- אֶת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁלִּי לֹא הִגַּדְתִּי לְאַף אֶחָד; בְּקֹשִׁי יָכֹלְתִּי לִלְחֹשׁ אוֹתוֹ לְעַצְמִי. יָצָאתִי מִשָּׁם, אֲבָל לֹא מַמָּשׁ הוֹצֵאתִי אֶת עַצְמִי. חֲלָקַי עָדין מְפֻזָּרִים שָׁם, מְסַמְּנִים עקבותי מְסַמְּנִים גַּעְגּוּעַ, כְּמוֹ שִׁלְּפֵי שִׁבֳּלִים אַחֲרֵי קָצִיר, אַנְדַּרְטָה לְזִכָּרוֹן אַחֵר… איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח חג בפסח – יציאת מצרים שלי…
במקרא מוזכרת המילה מגפה 26 פעמים. על פי המקורות של חז"ל, מצויה הגדרת תמותה שיכולה להיחשב למגפה, או למחלה רגילה. אחת המגפות הגדולות הנזכרות במקרא, היא המגפה בחטא בעל פעור, בה מתו עשרים וארבע אלף איש. חז"ל מתארים מגפה בעלת מספר דומה, ככול הנראה טיפולוגי, של תלמידי ר' עקיבא. סיבת המוות שלהם היא אסכרה – דיפתריה…
זו הייתה עליונותו של משה: הוא היה גם מחולל המכה וגם המחזיק במפתח לשליטה בסיומה. זה מסביר את מערכת היחסים המיוחדת שהתפתחה בין פרעה וחרטומיו לבין משה, עד כדי תלות קריטית במשה. הרי יכלו לנסות להרוג אותו. אלא שעם כל מכה נזקקו לו מחדש על מנת להסירה מעליהם…
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבלילה הזה נתחבר לזולת; שבלילה הזה נשמח בדמוקרטיה שלנו ונגן עליה. שבלילה הזה נהייה נינוחים וסובלניים… שבלילה הזה נסתכל זה לזה בעיניים.
