"קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם כִּי אֶת אִשֵּׁי ה' לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹדֶשׁ" (כ"א , ו') - יש שרוצים להתקדש לפנים משורת הדין ואוסרים על עצמם דברים המותרים, אולם לא כל הרוצה להתחסד מותר לו, קודם עליו לקיים מה שהתורה צוותה לקיים ורק אחרי זה מותר לו להוסיף סייגים על מה שמותר...
פרשת אמור עוסקת בין שאר נושאיה במועדי ה'. מועדים אלה מוזכרים על פי סדרם הכרונולוגי החל מהחודש הראשון הוא חודש ניסן. בראש המועדים עומדת השבת, ולאחריה, שאר המועדים המקראיים. למועדים אלה יש מכנה משותף, בהיותם חגים האסורים במלאכה, וזמנם בלוח השנה ידוע וקבוע...
הקב"ה מצפה מאיתנו לנסות ולקיים את אורח החיים שלנו בשונה ממה שהיה נהוג באומות העולם ולהיות מה שלימים רבים אחרים יכנה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל דוד בן גוריון "אור לגויים"...
"לכל בני נכר אסור להיכנס לתחום המקדש שהכניסה אליו אסורה גם על היהודים עצמם מלבד אלו שהדבר מותר להם לאחר שהתקדשו בהתאם לחוק אבותיהם"... על החתום: אנטיוכוס השלישי...
פרק י"ז ואילך (עד פרק כ"ו), בפרשתנו, מוגדר בפי חוקרי המקרא כספר הקדושה. חטיבה ספרותית זו עומדת בפני עצמה, ועוסקת בשאלת מקום הפולחן, וגם בנושאים אזרחיים כדוגמת דיני עבדים. קובץ זה מאופיין בלשון ייחודית, ובפתיחות השונות של החוקים שנאמרו בו, רווחת הפתיחה של איש איש, במקום איש כי, אדם כי או נפש; כי לגבי זמנו של ספר הקדושה קיימת מחלוקת במחקר...
מזמור של 8 פסוקים שכולו ברכה, הרמוניה ושוויון בין אנשים; ואחריו, מזמור בן 36 פסוקים שכולו חיל ורעדה וצמצום האל לאל נורא שממוקד בעם ישראל ובגאוגרפיה של מקדש על הר. זהו אלוהיך ישראל.
