האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
עוצמת השאלות לאל המרחיק ישועתו, מכוננת את יסוד האמונה התנ"כי. היא עוקפת ומדלגת מעל דיוני התאולוגיה הנוצרית בצידוק האל (תיאודיציאה). גם בתנ"ך, קיימת כמובן הזעקה "למה?" אבל היא אינה באה מתוך ציפייה והבטחה לאל מלא חסד, יש לאל גם חרון אף ולעתים אפו מעלה עשן; ואין נביאים לתת הסבר…
ספר דברים נפתח במפקד צבאי גדול שמבצע משה על פי צווי האל. במפקד זה, לא שותף שבט לוי, שהיה עסוק במלאכת הקודש במשכן. בוויכוח הבלתי נגמר על פטור בני הישיבות בתקופתנו, יש המסתמכים על הנאמר בתחילת ספר במדבר, והיו שרצו להביא ראייה לדבריהם מלשונו של הרמב"ם. אולם אין בידם אלא פלפולי סרק. הפסק החשוב ביותר בנושא – של החזון איש – נשמט לא אחד מזיכרונם, ולא בכדי. לפי פסיקתו, למתן הפטור הגורף, הנהוג כיום, אין בסיס או מקור הלכתי בר תוקף.
בניגוד לתרבויות המזרח העתיק, שבהן הייתה החמלה החברתית תלויה בשליט וברצונותיו, המקרא קובע את החוקים החברתיים שלו ללא זיקה לשלטון כזה או אחר חוקים אלה הינם מוחלטים ואינם ניתנים לשינוי בידי איש. גישה כזו צריכה להיות גם בימינו ביזמה לחוקק את חוק יסוד הזכויות החברתיות, שיחייב את השלטון המרכזי במתן הזכויות החברתיות המלאות לכל אזרח באשר הוא, במנותק מכל שיקול פוליטי או מגזרי כלשהו.
כיצד נוצר ל"ג בעומר? לתאריך זה אין סמך במקרא או אזכור ברור ומפורש בספרות חז"ל. רק במאה השביעית לספירה, החלו לקשור אותו לדברים נוספים, והחל מהמאה ה- 12 הוא קושר למותם של תלמידי ר' עקיבא. רק מהמאה ה- 16 ואילך, כאשר ל"ג בעומר קושר להילולת רבי שמעון בר יוחאי, הוא קיבל את הצביון שאנו מכירים כיום…
השוני בין המקרא לספרי הנביאים, מביא את חז"ל לרעיון לוותר, על ספר יחזקאל, הסותר את דברי המקרא. ברגע האחרון הוא ניצל בידי חנניה בן חזקיה, היה תנא מבית שמאי, שדרשותיו בנושא הסתירות לא נשתמרו. סביר להניח, שאותו תנא רצה לשמר את ספר יחזקאל על אף מגרעותיו, היות ויש בו מסרים של עוצמה וגאולה הנחוצים מאוד לאידאולוגיה של בית שמאי, התומכת במרד ברומי.
האם גנדי חושב בדומה לרמב"ם? קשה לדעת. אולם אין לי ספק כי היה מסכים עם העיקרון של איסור היזק הרבים, של אנשים מישראל או של אנשים מאומות העולם, בעטיו של מכירת ציוד לחימה התקפי, עיקרון מוסרי החשוב יותר מהרווח הכלכלי שיכול לנבוע מעסקאות שכאלה.
כל הסיפורים שקשורים בצרעת בספרי התנ"ך, קשורים כך או אחרת לאי הכרה בסמכות בין אם המדובר בסמכות אלוהית, ובין אם המדובר בסמכות שלטונית. כל מי שניסה לערער על סמכות זו לקה בצרעת, ברגע שאותם אנשים הכירו בטעותם הם נרפאו ממחלתם, פרט לגיחזי…
במות שני בני אהרן בחנוכת המשכן, ישנה הכרעה ברורה וחדה, כי בעבודת האל אין מקום ליוזמות אישיות שלא על פי הפרוטוקול. למרות זאת, כעבור שנים, הכרעה זו מתהפכת ובעצם נמחקת לחלוטין, כאשר דוד המלך מראה כי יש מקום בעבודת האל לאקסטזה דתית על גבול הכאוס הדתי והמוסרי…
לחרות האדם קיימים אם כן שני ממדים: הראשון מתבטא בעצם השחרור מכבליי השעבוד; השני מתבטא בתוכנם של חיי החרות, בפעולה ובמאבק אליהם יכול להתמסר אדם בן חורין בשאיפתו למימוש חלומו. ברוח זו הציג בן גוריון את מטרת המפעל הציוני: "הגדרת המטרה הסופית של הציונות אינה אלא הגאולה המלאה והשלמה של עם ישראל בארצו, קיבוץ גלויות, קוממיות לאומית.". בן גוריון כמו משה, חזר והדגיש בכל שנות הנהגתו, כי מעבר לעצם המאבק להישרדות ולשחרור לאומי, לדרך החרות חייבת להיות תכלית והיא יכולה להתממש רק בארץ ישראל…
ביסוד ההתהלכות האמונית, מונחת השאלה איך מתקיימים עם תודעת ה'העדר', ולעתים אף מה שנראה כנטישת האל את מאמיניו המייחלים לו. חוויית החיים מלמדת איך דווקא בעומק ההכרה במצוקת ההעדר, טמון כוח האמונה כמקור עוצמה…
