פוליטיקה

כל עיתונאי ישראלי הבכירים יודעים מה קרה באותה מהומה בין איילת שקד ונפתלי בנט לשרה נתניהו; והגיע הזמן שהם יפסיקו להיות שפנים!

את תוכן הנאום הנ"ל אני מבקש להקדיש להצלחת ממשלת האחדות שזה עתה מוקמת. בעת הזו, כמו הדמוקרטיה עצמה, גם היא הפתרון הפחות גרוע ולפיכך הדבר הנכון לכוננו…

נוכח תמונה כזו של ערכי המדינה מתברר לאזרח הגון והגיוני שמדינת ישראל אינה מדינה יהודית כראוי ואינה דמוקרטית כראוי. במצב כזה, אזרח הגון והגיוני ירגיש זר בתוך מדינתו, כמו גולה בתוך מולדתו…

אז אחרי שהיה לנו את ביבי ואת רובי ואת גלנט, מצטרף בקול תרועה גם הגנב המורשע, הצדיק הידוע ושר הפנים אריה דרעי לרשימת אלה, שהשתמש במעמדו בשביל לסדר לבן החולה שלו יחס מועדף…

זו לא ממשלת חירום לאומית; גם לא ממשלת אחדות לאומית, זו ממשלת חרפה הלאומית. זו תהיה בוודאות ממשלת השחיתות הציבורית הלאומית הגרועה בממשלות ישראל. מדוע?

אנחנו, המון העם, העברנו את הסדר בבידוד בזום עם ההורים שגם הם לבד לגמרי. לגמרי לבד. והם, ״המנהיגים״ מורמים מעם, גבוהים מחוק ומתקנות חירום, פטורים מציות. הם יבקשו סליחה, או אפילו זה לא וימשיכו בדרכם ״המנהיגותית״ ואנחנו נחזור לבידוד עד להודעה חדשה. וזה פוצץ אותי מכעס, כעס לאו בר כיבוש…

"טראמפ סגר את המחלקה שטיפלה במגפות!" דיווחו כותרות העיתונים בארה"ב; וחצי שעה לאחר מכן, העתיקו כתבי החוץ הישראלים את אותן כותרות. בכלל, מגפה – כך מסתבר – מוציאה את כל הקאקערים מהחורים… כולם כותבים על R0, מפציצים את הקהל בנתונים מפה עד להודעה חדשה; ומבלבלים את המוח בלי הפסקה…

המאבק בקורונה, מתנהל מטבע הדברים בעיקר באחריות ישירה של מערכת הבריאות, אבל לא ניתן להתעלם מהשפעות המערכת הפוליטית המלווה כמו צל את ההתנהלות של כלל הממסד הרתום למאמץ הלאומי במגפה…

בעוד שאנחנו חושבים שההחלטות או הדעות שלנו הן רציונליות וניתנות לנימוק; ברוב המקרים, אנחנו מגיעים להחלטה או מחליטים על דרך פעולה; ואז, מוצאים נימוק טוב שמסביר את ההחלטה או את הדעה…

האלוף במיל' גרשון הכהן הגדיר 'טהרנות' כמערכת חיים תאורטית של אנשים  שלא מכרו ולא קנו מעולם מכונית משומשת… זהו מוסר נוצרי אפלטוני תאורטי, כפוף לסרגל ערכים אידאלי, תלוש מכל הקשר… השיפוט המוסרי האפלטוני אידאלי, חי תמיד בחרדת ההתדרדרות, בלתי נמנעת, למדרון החלקלק. לכן, הוא נשמר ממה שנראה בעיניו כ"עיגול פינות". לשיטתו, או שמקפידים, ללא התפשרות, על גדרות המוסר; או שהכול הולך לאנרכיה…