האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בערך 366 מלים על הנטייה המוזרה של מחנכים לוותר על חתירה לאמת לטובת שלום בית של 'נראטיבים'. התופעה מוכרת כמובן וניתן לסכמה במלים האלמותיות של שלמה ארצי, 'אני חיה פוליטית מזדהה עם מיעוטים'…
אם חפצי חיים אנחנו, עלינו ללמוד לזהות מתי יש מקום להאשמה מוצדקת (אירועי כפר קאסם למשל) ומתי מדובר בתרגיל טקטי מניפולטיבי, ולהתמודד עם השדים הפנימיים של מצפוננו, כי לקיחת אחריות – שלא בצדק – מחלישה את יכולת העם להתמודד עם איומי ההישרדות על קיומו!
זהו המאמר השני שאני גוזר מספרה המרתק של עדנה גורני, דיוקן זואולוגי: לקסיקון (ראו תמונת כריכה למטה משמאל), שראה אור בדצמבר 2019, בהוצאת פרדס. הוא עוסק בצדדיו השונים (והיפים…) של החמור…
יושבים כל מיני סמי אקדמאים, אנשים שמינו את עצמם לאחראים על המוסר, ומבלבלים את המוח על זכויות אדם מתוך איזושהי מחשבה מאוד נאיבית שהמשתתפים במחאות בארה"ב משלבים ידיים שרים קומבייה ומוחים על המוות המיותר למדי של גורג' פלויד. רבותי, אין לכם מושג!
חלמתי… אולם 317 מחוזי י-ם. יום א׳. 14.00. שם, ברחוב צלאח א דין. ממש מול משכן הפרקליטות. כבוד ההרכב הנכבד נכנס. הרכב תלתא. הכל קמים. "נא לשבת". המאשימה פותחת ראשונה…
יו"ר הכנסת החדש, יריב לוין, הכריז מלחמה על בג"ץ. הוא הדגיש ש"לא יאפשר את השגת הגבול של הרשות המחוקקת". אם אכן תצלח דרכו, הדרך לרודנות של ראש הרשות המבצעת, כיום זהו בנימין נתניהו, פתוחה. הכיצד?
366 מלים על סופן, עלייתן, התפלגותן והשתנותן של מפלגות, ומדוע לא מדובר בהרבה יותר מאשר פולקלור השווה בערכו כמעט לעיסוק באגדות ובנוסטלגיות ספורטיביות… הידעתם למשל שהפועל ר"ג לקחה את גביע המדינה, שהפועל גבת-יגור ניצחה את מכבי ת"א ושהפועל פתח-תקווה היתה אלופה חמש פעמים ברציפות?
כל עיתונאי ישראלי הבכירים יודעים מה קרה באותה מהומה בין איילת שקד ונפתלי בנט לשרה נתניהו; והגיע הזמן שהם יפסיקו להיות שפנים!
את תוכן הנאום הנ"ל אני מבקש להקדיש להצלחת ממשלת האחדות שזה עתה מוקמת. בעת הזו, כמו הדמוקרטיה עצמה, גם היא הפתרון הפחות גרוע ולפיכך הדבר הנכון לכוננו…
נוכח תמונה כזו של ערכי המדינה מתברר לאזרח הגון והגיוני שמדינת ישראל אינה מדינה יהודית כראוי ואינה דמוקרטית כראוי. במצב כזה, אזרח הגון והגיוני ירגיש זר בתוך מדינתו, כמו גולה בתוך מולדתו…
