האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
כשמדובר באירוע בידור המיועד, בתוכנו ובסגנונו, לקהל חרדי, ומתנהל באופן שההפרדה המגדרית חלה באופן מכובד ומכבד לחלוטין, ללא שמץ של פגיעה בכבוד האדם של נשים או גברים, ואף ללא מראית עין של פגיעה כזאת בכבוד האדם, דעתי היא שמן הראוי היה שיהיה מותר לקיימו. וכל זמן שפסק הדין עומד בעינו, אסור להפר אותו ואסור לזלזל בו!
הנה לפניכם שיר מלא זעם ועלבון כבוש של המשורר הנפלא והמופנם, טוביה ריבנר, בן למעלה 90 עד 220, שפורסם ב'הארץ'. לדעתי, זהו השיר הפוליטי הראשון שכתב. אם כך כתב, הגיעו מים עד נפש…
מתברר שכל הדוברים של משרדי הממשלה, אנשי יחסי הציבור המועסקים על ידי הממשלה, הדוברים והיח"צנים המועסקים על ידי המפלגות השותפות בקואליציה; וכמובן, אלו המועסקים ישירות על ידי משפחת נתניהו, אינם מספיקים כדי לספר לנו על הישגיה הרבים של הממשלה ולפאר את מעשיה. עקב הכישלון המתמשך של כל אלו, הפך בנימין נתניהו את כל עובדי משרד מבקר המדינה לדובריו…
החזון של "מדינת התורה וההלכה" הוא נבוב. לפנינו ססמת בחירות קליטה ותו לא. אין טעם להתרגש!
במאמרי הקודם עסקתי בתהליך השיטתי של זיופים וגנבת קולות, ועל השלכותיה המעשיות על חיינו ועל הדמוקרטיה שלנו. במאמר זה אתן הסבר חלקי לרפיסות הטיפול בתופעה…
כבוד לעו"ד מיכאל דבורין, שהצליח לקחת Non Issue שנועד לפגוע בדונלד טראמפ (סיפור ג'פרי אפשטיין) ולמנף אותו לכיוון אהוד ברק, בעזרתו האדיבה של אראל סג"ל… ברק מכל הסיפורים האלה נפגע מהותית אלקטורלית, וכבר לא מהווה איום על בנימין נתניהו…
זכות הבחירה הדמוקרטית לכנסת מאבדת את טעמה, כשמתברר כי ההצבעה קובעת רק אם הכדור המתגלגל על גלגל הרולטה נפל על ביבי; ואם לא, אז מסובבים שוב את הגלגל. על כן מתפתל השר כץ, כנידון למוות שקיבל מינון לא נכון של זריקת רעל. ומה יהיה אם גם בבחירות הבאות לא יצליח נתניהו להרכיב ממשלה? או שהנשיא שלא ישתכנע מיכולתו של נתניהו להרכיב ממשלה יטיל מלכתחילה את התפקיד על חבר כנסת אחר?
קיים יחס הפוך בין הבנה של האנשים בחומר – לביקורת המושמעת על טראמפ, והדבר נכון שבעתיים כשמדובר בביקורת שמושמעת בישראל, על ידי פרשנים בכירים ברשתות התקשורת המרכזיות. מצחיק לראות איך אנשים אינטליגנטים שאני מכיר נופלים לתוך השוחה הזאת פעם אחר פעם…
שוב ושוב מספר לנו שליח ערוץ 10 בוושינגטון, גיל תמרי, עד כמה הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, הוא גזען; וחוזר, עוד ועוד, על המנטרה, שטראמפ תוקף חברי קונגרס שאינם לבנים. האמנם?
כשמרץ – המצפן המוסרי של הפוליטיקה הישראלית – עמדה בפני סכנת היכחדות, היא בחרה בחיים; וכיוון ש'אין ארוחות חינם', היא הכניסה לתוכה צלם בהיכל: את האיש שדומה לבנימין נתניהו יותר מכל אדם אחר במערכת הפוליטית, את אהוד ברק! התופעה הזו של בחירה בהישרדות היא אסטרטגיה שכיחה וטבעית במערכות מורכבות בריאות…
